דו"ח וועדת דורנר – מדיניות הענישה

הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים מתבססת על דו"ח וועדת דורנר. הוועדה הוקמה על מנת לבחון את המלצות דורנר ויישומן בשטח.

מדו"ח וועדת דורנר עלה, כי עונשי מאסר קשים וממושכים אינם מהווים גורם מרתיע בפני עבריינים, עונשים אלה אינם הוכיחו את עצמם כיעילים אף מהפן השיקומי. מהדו"ח עוד עלה, כי שיקום מחוץ לכותלי בית הסוהר הרבה יותר יעיל מאשר טיפול בבית הסוהר.

בפתח הדברים, נאמר שהשורה התחתונה של הוועדה הייתה כי יש ליישם את דו"ח דורנר. הוועדה התייחסה לכמה היבטים מהותיים ממדיניות הענישה, ביניהם הפחתה במאסרים, בחינת חלופות מאסר על דרך של עבודות שירות, העדפת הפן השיקומי על פני מאסר וכדומה.

ממצאי הוועדה מלמדים כי הרצון לצמצם בעונשי מאסר נובע בין היתר ממחקרים שמלמדים כי נאשם יכול לאמץ נורמות חברתיות שליליות בתוך כותלי בית הסוהר וכך במקום לשקם אדם נורמטיבי, הוא ייחשף לדפוסים עבריינים אשר יסגל אותם כדרך חיים.

הפיתרון עליו עמדה הוועדה תוך הישענות על דו"ח דורנר , הוא העדפת השיקום של הנאשם באמצעות עונשים מקלים ותוכניות טיפול מחוץ לכותלי בית הסוהר, מאשר החמרה בענישה שלא תועיל לשיקומו. ענישה לפרק זמן קצר יחסית, עדיפה שתהא באמצעות עבודות שירות, צווי מבחן, ושירות למען הציבור ( של"צ), דבר העשוי להשיג תוצאות טובות יותר הן לחברה והן לנאשם. על פי המלצת הוועדה, על בתי המשפט להמיר עבירות מאסר קצר בעבודות שירות, ואף הוצע על ידי הוועדה להאריך את תקופת עבודות שירות מ-6 חודשים ל-9 חודשים כך שיהיה ניתן להשית ענישה נרחבת יותר בעבודות שירות ובכך לצמצם מאסרים בין כותלי בית הסוהר (חוק זה עשוי להיכנס לתוקף בינואר).

נדבך נוסף שצוין בדו"ח, הינו ביחס לסעיף 40ד' לחוק העונשין, המעגן את סמכות בית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקוליי שיקום ככל שאין אינטרסים נוגדים אחרים, כל עוד העונש ההולם למעשה העבירה הוא מאסר קצר. כלומר הוועדה סברה כי על בתי המשפט להרחיב שימוש זה ולא להשתמש בו רק לעיתים רחוקות. הפרק האחרון של הדו"ח התייחס לוועדת השחרורים, שבו הומלץ על ידי הוועדה כי יש לתקצב בצורה הולמת את רש"א (רשות שיקום האסיר) ויצירת תוכניות שיקומיות בשיתוף פעולה בינה לבין שב"ס, מה שיאפשר רצף טיפולי לאסיר שתלווה אותו מתקופת מאסרו ועד להשתלבותו בקהילה ללא תקופת תנאי.

צוות הבדיקה סבר כי קיימת חשיבות בהכנת תוכנית שיקומית כזאת, ואף הציע תיקון חקיקה להארכת התוכנית הטיפולית שתהא ארוכה יותר מתקופת התנאי. עוד הומלץ בעניין זה, להרחיב את סמכויותיו של נציב שב"ס לגבי שחרור אסירים על תנאי לעד שנת מאסר, כלומר, נציב שב"ס יכול להחליט בעניין שחרור מוקדם נאשם שנשפט לתקופה של בין 3-6 חודשים, והמלצת הוועדה להרחיב סמכות זו לשנה.

דו"ח דורנר, והוועדה וצוות הבדיקה ליישום המלצות הדו"ח ראו עין בעין , בכל הנוגע לפן השיקומי  ועל כך שענישה מחמירה אינה משקמת את הנאשם אלא הופכת אותו לעבריין מועד. בהתאם לכך, יש לשקם אסירים באמצעות עונשים שיקומיים מחוץ לכותלי בית הסוהר ובאמצעות תקופות מאסר יחסית קצרות.

אף בתחום המעצרים, צוות הוועדה בחן את עדיפות ההליכים השיקומיים, באמצעות בחינת חלופות מעצר בצורה רחבה יותר. המלצת הוועדה בעניין זה, הייתה בחירת ההליכים השיקומיים כבר בשלבי המעצר ובלבד שיש בהן כאשר הן נותנות מענה לצמצום מסוכנותו של הנאשם וכן למניעת הסיכון של שיבוש ההליכים.

לאור המתואר, המליצה וועדת דורנר, כי יש לשקול שימוש נרחב יותר בפיקוח האלקטרוני כאשר יש בו בכדי לאיין את מסוכנתו של המבקש, מה שיגדיל באופן אוטומטי את מספר התיקים בהן יתבקש תסקיר ופיקוח מעצרים ובהתאם לכך יש להיערך ולתקצב את מערך שירות המבחן מבחינה זאת.

משרד עורכי דין ציקי פלדמן  סבורים, כי  המלצות וועדת דונר הינן נכונות ואף רצויות, וכי יש לתת להיבט השיקומי את מלוא המשקל בכך שעלינו כחברה לאפשר שיקום אמיתי לנאשם. בעינינו הליך השיקום בתוך כותלי בית הסוהר הוכיח עצמו כלא יעיל. על כן, כפי שהוועדה המליצה יש לאפשר לנאשמים, עצורים ואסירים להשתקם בצורה הטובה יותר שתאפשר לנו כחברה לקבלו חזרה ולשלבו בתחומים שונים במשק.