האיזוק האלקטרוני
האיזוק האלקטרוני, זהו אמצעי למעקב אחרי עציר או אסיר. על מנת לוודא כי הוא עומד במגבלות התנועה שהוטלו עליו. האיזוק האלקטרוני משמש לוידוא עמידת חשודים בתנאים של מעצר בית, כמו כן יכולים לשמש גם למעקב אחר אסירים בעת חופשה.
האיזוק האלקטרוני כולל צמיד המוצמד לידו או רגלו של המפוקח כשעליו משדר אותות תכופים המודיע על מיקום הצמיד על ידי GPS.
לעיתים, יחד עם האזוק מותקן במקום המצאו של המפוקח מקלט המקבל תשדורות מהמשדר ומעביר אותם באמצעות קו טלפון או באמצעות טכנולוגיות מתקדמות אחרות לגורמי האכיפה הרלוונטית.
לאחרונה, בית המשפט העליון דן בסוגיה כיצד יסווג מעצר בפיקוח אלקטרוני והאם ראוי להפחית מעונש מאסרו של נאשם, את התקופה בה הוחזק במעצר בפיקוח אלקטרוני. כידוע, עם הגשת כתב אישום כנגד הנאשם, יכול ויתבקש מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, בנסיבות לפיהן נעתר בית המשפט לבקשת המדינה. מעצרו של אדם עד תום ההליכים טומן בחובו קשיים רבים ופגיעה מהותית בנאשם ובבני משפחתו, מכריו ופרנסתו. הדבר הפוגע באופן משמעותי בנאשם בהיבט זה ישנה העובדה כי מעצרו עד תום ההליכים שולל ממנו את חירותו וזאת בטרם הורשע בדינו, אין הוכחה ברורה כי בתום ההליך ימצא אשם ואף אם ימצא אשם אין בהכרח רכיב מאסר לריצוי בפועל – מאחורי סורג ובריח.
חוק המעצרים קובע כי בזמן שהתבקש מעצרו של אדם בית המשפט יבחן את בקשת המעצר אשר הוגשה בפניו והאם ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך חלופית.
נהוג לנכות את ימי מעצרו של הנאשם מתקופת עונש המעצר אשר השית עליו בית המשפט בגזר הדין וזאת בשל הרצון להימנע מ"כפל ענישה" בעניינו של נאשם שנגזר עונשו. החזקת נאשם במעצר מאחורי סורג ובריח נחשבת אף קשה ומכבידה יותר, מריצוי עונש מאסר במידה של כליאה- שם תנאי העצורים קשים יותר בבתי המעצר, תנאי מחיה וצפיפות קשים, עצורים אינם משולבים בתכניות טיפוליות, אין הם רשאים לצאת לחופשות במהלך מעצרם והגבלת תנועתם במתקן חמורה משמעותית בהשוואה לאסירים אשר החלו בריצוי עונשם.
בשלהי 2016, נכנס לתוקפו חוק פיקוח אלקטרוני המבטל את חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על תנאי ממאסר (שנת 2009). לראשונה, מוסדר מעמדו המשפטי בחקיקה ראשית של נאשם הנמצא במעצר בית בפיקוח אלקטרוני. כעת, מעצר בית באמצעי פיקוח אלקטרוני לא יחשב עוד כ'חלופת מעצר' אלא מעצר ממש ואין המדובר בשינוי טרמינולוגי גרידא. מעצר זה יחול על נאשם בהליך פלילי אשר המעצר מאחורי סורג ובריח.
החוק נוסף כסימן ג1 לחוק המעצרים,
סעיף 22ב(א) לחוק המעצרים קובע כי בית המשפט יכול להחליט על מעצר בפיקוח אלקטרוני אם התמלאו התנאים להוצאת צו מעצר בהתאם לסעיף 21(א), ואם מטרת המעצר אינה ניתנת להשגה באמצעות שחרור בערובה מכוח סעיף 21(ב)(1). במקרה זה, רשאי בית המשפט לקבוע כי במקום שהעצור יימצא במעצר, הוא יועבר למעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני במקום שייקבע ולמשך פרק זמן שייקבע.
לשינוי זה, נחשפנו להחלטה שניתנה בבית המשפט העליון בעניין רונאל פישר.
כדי להבהיר את התיקון, די אם נסביר כי בניגוד לדעה הרווחת, בית המשפט העליון לא שחרר את רונאל פישר למעצר בית, כי אם עשה שימוש חדש בתיקון לחוק. כדי להסביר זאת, יש לקרוא לילד בשמו. בית המשפט העליון למעשה עצר את רונאל פישר, אולם למעשה קבע כי בהתאם לחוק הוא ישהה בתנאי פיקוח אלקטרוני.
בית המשפט העליון מסביר ואומר כי בעבר היה שימוש רב במונח "שחרור לחלופת מעצר באיזוק אלקטרוני", אף על פי שהמונח חלופת מעצר לא קיים בחוק המעצרים. התיקון לחוק נועד להבהיר כי לא מדובר בחלופת מעצר כלל, אלא במעצר שנעשה באמצעות פיקוח אלקטרוני. לא מדובר רק בשינוי טרמינולוגי, אלא בשינוי תפיסתי. בית המשפט העליון אומר באופן נחרץ וברור כי נאשם שנשלח למעצר תחת פיקוח אלקטרוני נחשב לעצור לכל דבר.
מדובר בשינוי דרמטי שבעתיד יביא לפסיקה רחבה שתעסוק בפרשנות שלו במגוון רחב של סיטואציות שעשויות להתעורר, כגון הנושא של ניכוי ימי המעצר מתקופת מאסר שתיגזר ועוד סוגיות שעשויות להתעורר בעתיד.
