תנאי כליאת אסירים ועצורים במדינת ישראל

שירות בתי הסוהר, ארגון כליאה לאומי בישראל, באחריותו אסירים ועצורים ב-33 מתקני כליאה שונים בארץ.

מאמר זה מטרתו לסקור את תנאי כליאתם של אסירים ועצורים במדינה ע"פ דו"ח שפורסם המציג תמונה קשה בתנאי המאסר והמעצר.

אין חולק כי אסירים (בשונה מעצורים) נשפטים על מעשיהם הלא חיוביים ונשלחים לרצות את מאסרם בבתי הסוהר השונים. יחד עם זאת, עסקינן בבני אדם, שלמרות שנשפטים על מעשיהם לא ניתן לשלול מהם את כבודם בתנאי כליאה תת אנושיים.

חייהם של אסירים במדינת ישראל קשים מנשוא מנתוני הדו"ח עולה כי תנאי הצפיפות קשים ובלתי נסבלים:

ודוק,  לכל אסיר מוקצה 2 מ"ר עד 3 מ"ר ואף פחות, עוד עולה מהדו"ח האמור כי ישנו שימוש לא מידתי בכבילה של אסירים ועצורים למיטה, תחושת מחנק, חוסר בציוד בסיסי לאסירים, תנאי היגיינה קשים וקושי במתן שירות רפואי הולם לאסירים. לדוגמא אסיר צעיר שניסה להתאבד בבית סוהר אופק נאלץ להמתין שבועיים עד לפגישה עם פסיכיאטר שעד פגישתו הוחזק בתא מבודד בתנאים קשים וזאת על מנת שלא יפגע בעצמו.

עוד עולה מנתוני הדו"ח במחסור בקבוצות טיפול ושיקום לאסירים ובליקויים במסגרות החינוך, התעסוקה והפנאי. ליקויים נוספים שעלו בדו"ח כמו ענישה קיצונית, ליווי והובלת אסירים, מחסור בציוד הבסיסי וכמות איכות האוכל.

נתוני הדוח הקשים הגיעו בעקבות עתירה שהגישו בבג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, רופאים לזכויות אדם נגד משרד הפנים עיקר העתירה עוסקת בתנאי המחיה ושטח המחיה של האסירים ועצורים במתקני הכליאה בארץ, לטענת העותרים:

"השמתו של אדם מאחורי סוגר ובריח מבלי ליתן שטח מחיה מינימאלי של 4 מ"ר (ללא שטח השירותים והמקלחת) בהתאם לסטנדרטים שונים שנקבעו במשפט הבינלאומי אינה עולה כדי תנאי מאסר הולמים וכן פוגעת בכבודו, באופן המנוגד הן לסעיפי החוק האמורים והן לחוק יסוד, כבוד האדם וחירותו.

כן נטען, כי מדובר בפגיעה מעבר לנדרש בזכותם של האסירים והעצורים לחרות, אשר עולה לשיטת העותרים כדי ענישה אכזרית, בלתי אנושית ומשפילה.

עוד הוסיפו וטענו העותרים, כתוצאה מן הצפיפות השוררת בבתי הסוהר והמעצר בישראל, כך נטען, שטח המחיה אשר מוקצה לכל אסיר – כ-3.16 מ"ר בממוצע – קטן מכדי לספק את צרכיו הבסיסיים ביותר. לא זו אף זו, העותרים סבורים כי הבטחת תנאי מחיה ראויים מצריכה לבחון גם נתונים נוספים מעבר לגודלו של שטח התא גרידא, כגון מספר השעות שבהן רשאי האסיר לשהות מחוץ לתאו, מספר האסירים המוחזקים בתא, גודל השטח מחוץ לתא שאליו יש לאסיר גישה, משך המאסר, ועוד. אשר על כן נטען, כי שטח המחיה בתא משפיע במיוחד על איכות חייהם של האסירים המצויים באגפים הסגורים, והמהווים כ-50% מכלל השוהים במתקני הכליאה. אסירים אלה זכאים לצאת מן התא במשך שעות בודדות מדי יום, ומשכך הם שרויים בתוך התא למעלה מ-20 שעות ביממה; בו הם אוכלים את ארוחותיהם, עושים את צרכיהם, מתקלחים, ומבלים את שעות הפנאי שלהם.

מצב הצפיפות הקיים מהווה השפעה עצומה על חייהם של האסירים והעצורים, כך נטען. שטח המחיה המצומצם יוצר דוחק ומחנק בתאים, מגביל עוד יותר מן ההכרח את תנועתם של האסירים והעצורים המוחזקים בהם, מגביר את החיכוכים ביניהם ואת המתח הנפשי שבו הם שרויים, מחריף את הפגיעה בפרטיותם, וגורם להיגיינה ירודה ולעליה בתפוצת מחלות. מצוקות אלה הופכות, את השהיה בתאים ל"בלתי אנושית"."

ביום פרישתו לגמלאות של השופט אליקים רובינשטיין, יחד עם השופטים חנן מלצר ואורי, קיבלו את העתירה, שהפסיקה העיקרית ע"י כבוד השופט רובינשטיין שבפסק דינו מתח ביקורת חריפה על תנאי הכליאה ועל פיו העתרה פסק השופט:

"* שטח התא הממוצע לאדם האסיר בישראל עומד כיום על 3.16 מ"ר. בג"ץ קובע, כי שטח המחיה המזערי לכל אסיר ועצור יועמד על 4 מ"ר ללא שירותים ומקלחת כמבוקש בעתירה (או 4.5 מ"ר, כולל שירותים ומקלחת). בתוך כך, המדינה תעשה את הנדרש לכך שתוך 9 חודשים, מיום מתן פסק הדין, יועמד שטח מחייתו של כל אסיר ועצור על 3 מ״ר לפחות, ללא שטח השירותים והמקלחת. תוך 18 חודשים החל מיום פסק הדין יועמד שטח מחייתו של כל אסיר ועצור על 4.5 מ״ר לרבות שטח השירותים והמקלחת או 4 מ"ר בלעדיהם, לפחות."

עוד כתב השופט בדימוס אליקים רובינשטיין "רובם המוחלט של האסירים והעצורים 'זוכה' לשטח מחיה הנמוך בכל קנה מידה מן הנהוג במדינות מתוקנות.."

תגובת השב"ס לדו"ח זה: "עניין התשתיות הפיזיות עלה בדו"ח כנושא מרכזי. בנושא זה, שב"ס קורא לרשויות המדינה לממש את החלטת הממשלה – לבנות בית סוהר חדש מדי 4 שנים. שב"ס לא יכול לפתור לבדו את נושא התשתיות ותנאי הכליאה, אף שהוא עושה ככל יכולתו בתנאים הקיימים. בהחלטתו האחרונה בנושא שטח המחיה בבתי הסוהר, קובע השופט רובינשטיין כי לצורך פתרון הבעיה נדרשת פעולה משולבת של כל המערכות במדינה – הכליאה, אכיפת החוק, החקיקה והשיפוט".

רבים ממתקני הכליאה בישראל הם מתחילת המאה הקודמת, המבנים לא נבנו למטרת כליאה והתשתיות בהם ישנות מאד. שב"ס עושה ככל יכולתו לפעול בתנאים הקיימים ובמבנים שהוקצו לו. נציין כי גם בחלק מהמקומות בהם כבר הוקצו המשאבים לבינוי ושיפוץ, ההיתרים הנדרשים לא ניתנו מצד הרשויות המקומיות, כפי שהיה רק השנה בבית המעצר קישון וכן במקומות נוספים

"אנשי שב"ס מבצעים את מלאכתם באמונה ופועלים בתנאים קשים מאד – פיזיים ומנטליים – לשמירה על ביטחונם האישי של אזרחי המדינה וצמצום חזרתם של עבריינים לפשיעה, ואנו מברכים על כי כותבי הדו"ח מציינים כי הם זכו לשיתוף פעולה מלא מצד המפקדים ואנשי הסגל במתקני הכליאה וכי בקרב ממלאי התפקידים ניכרת, על פי רוב, מודעות גבוהה לצורך החיוני לשמור על זכויות העצורים והאסירים.״

ביום 20.12.18, נכנס לתוקפו חוק שחרור מנהלי כפול, בו שוחררו אסירים כחלק מהעתירה שהוגשה כנגד שירות בתי הסוהר.