קטינים בהליך הפלילי

במשפט הישראלי, קיימת הבחנה בין קטין לבגיר באשר לשפיטה וענישה.

שני חוקים מרכזיים הקובעים כללים והסדרים לניהול הליך כנגד קטין: חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) וכן חוק הנוער (טיפול והשגחה) תש"ך-1960.

חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל"א-1971, נותן מענה להליך הפלילי בעניינו של קטין.

מאידך, חוק הנוער (טיפול והשגחה) תש"ך-1960, מתייחס לפן האזרחי ורווחה בעניינם של קטינים.

מיהו "קטין" ומהו גיל האחריות הפלילית?

"קטין" – מי שטרם מלאו לו 18 שנה ביום ביצוע העבירה.

כאשר, גיל האחריות הפלילית – בהתבסס על חוק העונשין, תשל"ז-1977, גיל האחריות הפלילית הינו מי שמלאו לו 12 שנים.

משמע, קטין שביצע עבירה וטרם מלאו לו 12 שנה, לא ניתן להעמידו לדין פלילי. לרוב, מעשיהם של ילדים מתחת לגיל 12 מתבצעים מתוך קלות דעת, השתטות וחוסר הבנת השלכות על העתיד. במסגרת הליך אזרחי (חוק הנוער טיפול והשגחה), ניתן לתת מענה אודות מעשיו ולהעניק לו את הטיפול הראוי במידת הצורך והכרזתו כ"קטין נזקק".

בעניין "קטין נזקק", בית המשפט רשאי לתת הוראות לאחראי על הקטין בכל הנוגע, לחינוכו, טיפולו, לימודיו ושיקומו הנפשי. במקרים בהם בית המשפט קובע כי לא ניתן להבטיח את טיפול הקטין והשגחתו בדרך זו, עומדת לרשותו האפשרות להוצאת הקטין מידי האחראי עליו ולהעבירו לרשויות הרווחה, מעון או מעון נעול.

ההליך הפלילי נפתח בחקירה במשטרה

בהתייחס לחקירת קטין, יש לעשות הבחנה בין קטין עד לבין קטין החשוד בביצוע עבירה.

חקירת עד קטין – חקירת קטין שאינו חשוד בביצוע העבירה, ייחקר בידיעת הוריו. ניתן לחקור קטין עד (שאינו חשוד) ללא ידיעת הוריו, אם ביקש זאת הקטין, או אם לא ניתן לידע את הוריו במאמץ סביר וקיים חשש כי העיכוב יסכל את החקירה או את שלום הקטין.

כאשר במהלך החקירה, הקטין הופך מעד לחשוד – יחולו עליו הכללים החלים על חשודים.

חקירת קטין במשטרה מתבצעת על-ידי חוקרים מיוחדים המתמחים בחקירות נוער ומתבצעת בשעות מסוימות במהלך היום (ישנן מגבלות בנוגע לחקירת קטינים בשעות הלילה). מימוש זכויותיו של קטין ונקיטת הליכים עת חקירה משטרתית ייעשו תוך התחשבות במידת בגרותו, הבנתו וגילו של הקטין. קיימת החובה ליידע את הוריו של הקטין או אדם אחר על החקירה בעניינו של הקטין וכן לקבל עמדתו וליידע בדבר זכותו להיות נוכח בחקירה.

במקרים בהם קצין המשטרה מעלה חשש כי הודעה להורי הקטין או לבן משפחתו, עלולה לפגוע בו או לפגום בעדותו, אזי, רשאי קצין המשטרה להודיע על המצאות הקטין בתחנת המשטרה לקצין הנוער בלבד.

להלן, מספר דוגמאות:

• מעצר קטין על ידי המשטרה יבוצע רק באישור קצין נוער ולמספר שעות בלבד.
• אין לעצור קטין בסמוך למקום מגוריו או בבית ספרו אל מול חבריו.
• כאשר הקטין הובא לתחנת המשטרה – יודיע בהקדם האפשרי הממונה בתחנה, להוריו או לבן משפחה אחר.
• קיימת חשיבות להורה הקטין בהליך הפלילי כנגד קטין: בבית משפט לנוער בכלל ובהליך פלילי כנגד קטין בפרט. ודוק, על אף שמדובר בדיון בדלתיים סגורות ההורה רשאי להיות נוכח בדיון, זולת אם קבע בית המשפט אחרת.
• בנוסף, כל בקשה שנאשם רשאי להפנות לבית המשפט, רשאי גם הורה הקטין להגיש במקומו.
• הורי הקטין רשאים לחקור עדים ולהשמיע טענות במקום הקטין או יחד איתו בהליך. העומד מאחורי התנהלות זו הינו כי הקטין עדיין נמצא בחסות הוריו ולא תמיד יודע את מה שטוב עבורו.

יחידת הנוער במשטרה כוללת פסיכולוגיים, עובדים סוציאליים, חוקרי נוער ותפקידים נוספים בעלי הכשרה מיוחדת. חקירת קטין מתבצעת בשונה מבגירים. החוקרים לבושים בלבוש אזרחי, שימוש ברכב מוסווה (ולא ברכב משטרתי) תוך שת"פ מלא עם גורמי החינוך והטיפול בקהילה.

הגשת כתב אישום ובית המשפט לנוער

בית משפט לנוער, מהווה חלק אינטגראלי מבית משפט השלום והינו בעל סמכויות מיוחדות בכל הקשור להעמדה לדין ובירור אשמה של קטינים. בית משפט לנוער דן הן בהליכים פליליים והן בהליכים אזרחיים בעניינם של קטינים כאשר העיקרון המנחה בשפיטה של קטינים הוא שיקום הקטין וטובתו.

הדיון בעניינם של קטינים יתקיים בדלתיים סגורות וזאת בכדי להגן על הזכות לפרטיות ועל-מנת שלא יוכתם שמו וישפיע על עתידו. חל איסור פרסום על פרוטוקול הדיון וגזרי הדין. ישנם פסקי דין שניתנים לפרסום, אך הם יפורסמו ללא פרטי זיהוי הקטין.

על מנת שיוגש כתב אישום בעניינו של קטין לבית משפט לנוער, עלינו לבחון התקיימותם של שני תנאים במצטבר: האחד- ביום ביצוע העבירה הקטין היה מתחת לגיל 18, שנית – ביום הגשת כתב האישום, טרם מלאו לנאשם 19 שנים. בחינת גילו של הנאשם ביום הגשת כתב האישום.

מנגד, כאשר ביצע את העבירה בהיותו קטין, אך ביום הגשת כתב האישום הנאשם מעל גיל 19, כתב האישום בעניינו יוגש לבית משפט שאינו לנוער אך יחולו עליו חלק מהכללים וההסדרים החלים בבית משפט לנוער.

יש לציין כי עיקרון המנחה בבית המשפט לנוער הוא עקרון השיקום והטיפול תוך שאיפה להחזרת הקטין לתלם ולדרך הישר מתוך תפיסה שיותר קל להשפיע על דפוס התנהגותם. לשופט בבית המשפט לנוער יש שק"ד רחב כיצד לפעול בנוגע לקטין שעבר עבירה וזאת במטרה להושיע אותו, להחזירו לתלם ולהעניק לו כלים וזאת בין היתר ע"י קבלת עזרה מגורמים מקצועיים.

שופטים המכהנים בבית המשפט לנוער עוברים הכשרה לעסוק בתפקיד זה.

עבירות תעבורה של קטינים נדונות בבית המשפט לתעבורה.

ההליך המשפטי

בשלב הכרעת הדין, בית המשפט קובע האם הנאשם ביצע או לא ביצע את העבירה. בית משפט לנוער, טרם הרשעת הקטין, חייב להפנות את הקטין לשירות המבחן לנוער לצורך קבלת תסקיר מבחן בעניינו. קצין מבחן לנוער, ייפגש עם הקטין יבחן את נסיבותיו האישיות שהובילו לביצוע העבירה ולעיתים אף יבחן נסיבות משפחתיות. המלצתו של קצין המבחן לעניין העונש, לרוב תתמקד בשאלת הרשעת הקטין שכן העדיפות בתיקים פלילים כנגד קטינים הינה אי הרשעתם ושיקומם על מנת לא לפגוע בעתידם.

במקרים, כגון מקרים אלימים במיוחד או מקרים בהם עבריין חוזר לפשע פעם אחר פעם לשופטים יש את הסמכות להעביר את הנער לשפיטה בבית משפט רגיל ולא כנהוג בבית המשפט לנוער.

ישנה חשיבות עליונה בפנייה למשרד עורכי דין פלילי.

עו"ד ציקי פלדמן המתמחה בהליך פלילי כנגד קטינים, ויכולה ע"י ניהול מקצועי של ההליך הפלילי כנגד הקטין, לסייע בסגירת התיק הפלילי בלי הרשעתו של הקטין ובכך לסייע בשיקומו ובדאגה לעתידו.

מהצלחותיה של עו"ד ציקי פלדמן:

תיק שהתנהל בבית משפט המחוזי בבאר-שבע, ת"פ 28626-03-13 (מד"י נ' פלוני), הוגש כתב אישום כנגד שני נאשמים, בהיותם קטינים עת ביצוע העבירה. עו"ד ציקי פלדמן ייצגה את נאשם 2 אשר הודה בעובדות כתב אישום מתוקן לצורך הסדר בעבירות הצתה וקשירת קשר. בימ"ש השיט על הקטין 80 שעות לתועלת הציבור.

על- פי עובדות כתב האישום, בין אחיו ("פלוני") של נאשם 1 לבין המתלונן קיים סכסוך על רק שאינו ידוע למאשימה. עולה כי פלוני פנה לאחיו (שהינו נאשם 1), בבקשה להיפגש עמו בתחנת דלק וזאת במטרה שנאשם 1 יקנה מיכל דלק ויצית את רכבו של המתלונן. טרם הפגישה, נאשם 1 פנה מיוזמתו לחברו ( להלן: "נאשם 2"),  בבקשה שיבוא עמו לתחנת הדלק ויבצע עמו את המשימה. לאחר שקנו הנאשמים שני בקבוקי ליטר וחצי של דלק, נסעו לבית המתלונן וזאת בכוונה להצית את רכבו. נאשם 2 – תצפת על הרכב וסביבתו ואילו נאשם 1 – הצית את הרכב. לאחר מכן נמלטו מהמקום. מן הראוי לציין כי פנים הרכב נשרף כליל.

בית המשפט הדגיש את חומרת העבירות והמעשים וציין כי "הצתת רכב בנסיבות אלו מצדיקה הטלת מאסר בפועל לתקופה משמעותית". אולם, לצד מעשים חמורים אלו, יש לשקול את נסיבות ביצוע העבירה, גיל הנאשמים עת ביצוע העבירה, שיקומם והמלצת שירות המבחן בעניינם.

בית המשפט שם דגש על גיל האשמים – נאשם 1 עת ביצוע המעשה היה כבן 17 ונאשם 2 – כמעט בן 18. ונסיבות ביצוע העבירה – כי הנאשמים לא יזמו את הרעיון, ולא היה בינם לבין המתלונן סכסוך ישיר. "בנסיבות המתוארות נראה לי כי נסיבות ביצוע העבירה, נתוני הנאשמים, נסיבותיהם, וסיכויי שיקומם, מטים את הכף נגד שליחת הנאשמים למאסר ומנגד, חומרת המעשה, תוצאותיו, חומרת העבירה ושיקולי מדיניות כלליים מחייבים הרשעת הנאשמים בעבירה שביצעו.

הודגש כי חלקו של נאשם 2 הינו מינורי. הוא אינו לקח חלק בעבירת ההצתה בפועל, אינו נטל חלק בקשירת קשר ונקלע לסיטואציה זו.

"השאיפה בעניינם של קטינים, היא טרם הגשת כתב האישום, לפנות להליך חלופי, אשר במקרים מסוימים יימנע הגשת כתב אישום בעניינו".