העלבה ותקיפת עובד ציבור
העלבה ותקיפת עובד ציבור הם שתי עבירות שונות האחת מהשניה, אך לפני שנבין מה ההבדל ביניהן מבחינת המחוקק עלינו קודם לדעת מי נחשב עובד ציבור?
עובד ציבור הוא כל מי שמחזיק במשרה ציבורית לרבות שוטרים, כבאים, עובדי מערכת החינוך, עובדי רשויות הרווחה, בתי החולים הציבוריים, חברי מועצה, עובדי ממשלה, עובדי בנק ישראל, דיין בית הדין הרבני, שופטים, חברי ועדת חקירה, עובדי משרד החינוך וכו'.
העלבת עובד ציבור:
סעיף 288 לחוק העונשין התשל"ז-1977, קובע:
"המעליב בתנועות, במילים או במעשים, עובד ציבור, או דיין או פקיד של בית דין רבני או חבר ועדת חקירה לפי חוק וועדות חקירה, התשכ"ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר 6 חודשים".
העלבת עובד ציבור הינה עבירה שדינה עד 6 חודשי מאסר, עונש חמור בהחלט על פגיעה בכבודו של אדם. בעוד שאזרחים פשוטים אינם נהנים מהגנה זו, המחוקק ראה לנכון להעניק לעובדי ציבור הגנה מיוחדת מפני ביקורת שדינה העלבה בהקשר סעיף 288 לחוק העונשין התשל"ז-1977, קובע:
העלבת האדם יכולה להיעשות על ידי אמירה מילולית, פעולה פיזית, תנועת גוף או במעשה מסוים. כלומר, כל פעולה שיש בה כדי לפגוע בעובד הציבור. יחד עם זאת, אין הכרח כי עובד הציבור יפגע מהמעשה. די בכך שבוצעה פעולת העלבה. לא בכל מקרה בו נאמרה אמירה העלולה לפגוע, יועמד האדם לדין. זאת בשל עיקרון חופש הביטוי הקיים במדינה דמוקרטית, המאפשר לבני אדם להתבטא בחופשיות ללא חשש כי ירדפו אותם בגין אמירותיהם.
לכן, בכל מקרה בו מוגש כתב אישום בגין העלבת עובד ציבור, יש לאזן בין חופש הביטוי לבין מעמד עובד הציבור ומידת ההגנה עליו. על מנת לערוך איזון זה, האמירה המעליבה נבדקת לגופו של עניין, באמצעות מספר פרמטרים: מידת הפגיעה – עד כמה היא הייתה חמורה; האם מדובר במעשה או אמירה חד פעמית בתגובה לאמרת עובד הציבור, או תרחיש שחזר על עצמו; האם הייתה מטרה לפגוע ולהעליב את עובד הציבור ומה היו נסיבות האמירה – האם היא נאמרה ברבים או בנוכחות עובד הציבור והנאשם בלבד.
במקרים בהם האמירה הינה פוגענית, נאמרת מספר פעמים ללא הצדקה ומטרתה לפגוע בעובד הציבור, יועמד הנאשם לדין בגין עבירת העלבת עובד ציבור.
העלבת עובד ציבור / שוטר נחשבת לעבירה פלילית לכל דבר.
תקיפת עובד ציבור:
ס' 382א (א) לחוק העונשין התשל"ז-1977: (א) "התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר שלוש שנים".
בנסיבות מסוימות על פי ס' 382א (ב), (ג) לחוק העונשין , העונש המרבי על תקיפת עובד ציבור יכול להיות עד חמש שנים, וזאת אם הייתה כוונה תחילה להכשיל את עובד הציבור בצורה אקטיבית לבצע את תפקידו, אם התקיפה נעשתה באמצעות נשק חם או קר, אם התקיפה נעשתה על ידי יותר משני אנשים או כאשר העובד הינו עובד חירום המטפל באדם הנמצא בסכנת חמורה לשלמות גופו, כמו סטז'ר, אח, חובש רופא וכדומה.
ביום, 6.3.18, אושר בכנסת ס' 382א (ד) לחוק העונשין התשל"ז-1977: "העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) והנתקף הוא עובד חינוך, דינו – מאסר חמש שנים; בסעיף זה, "עובד חינוך" – מי שעוסק בהוראה או בחינוך במוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, וכן מי שעוסק בפיקוח על הוראה או חינוך במוסד חינוך כאמור". כלומר, החוק קובע נסיבות מחמירות לתקיפת עובד משרד החינוך. חברי הכנסת אשר תמכו בחוק זה הסבירו,כי לאור האירועים הקשים בבתי הספר בשנים האחרונות יש להרתיע את אלו הפוגעים בעובדי משרד החינוך וצריך להענישם בחומרה רבה.
העלבה ותקיפת עובד ציבור אלו עבירות חמורות ובמידה ואתם חשודים בעבירות אלו, עליכם להתייעץ עם עורך דין מומחה בעניין. משרד עורכי דין ציקי פלדמן מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים ולו יש ניסיון רב בתחום, משרדנו מעניק ייעוץ משפטי משלבי החקירה ועד לייצוג בבתי המשפט השונים.
