תרגילי חקירה

כחלק מכללי המפתח במשפט פלילי, יש לזכור כי עומדת לך הזכות להיוועץ עם עורך דין פלילי מנוסה. כך, שכחשוד אינך חייב לומר דבר בטרם תיוועץ עם עורך דין פלילי.

בעת חקירתו הראשונית של חשוד בתחנת המשטרה, לעיתים, נתקל החשוד בשיטות שונות של חקירה המתבצעות על-ידי החוקר וזאת בכדיי לאשש את החשדות הקיימות.

ישנם מקרים בהם הנחקר אינו משתף פעולה עם המתשאל ואז, ישנם תרגילי חקירה רבים שעורכים החוקרים ע"מ להוביל את החשוד להודיה, כגון: מדובבים בתא המעצר המתחזים לעצורים ומנסים להובילו להודאה, הצגת פרוטוקולים מזויפים, הצגת עדויות מזויפות. היתקלות עם עד בתיק שלכאורה סיבך את החשוד והפלילו ועוד..

על כן, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין פלילי מוסמך שינחה את החשוד בכל התרגילים האפשריים.

על החשוד לזכור תמיד כי החוקרים אינם חברים, כל שיחת מסדרון / שיחה בניידת / בשירותים / בתא יכולה להיות מוקלטת ועשויה להירשם לאחר מכן כמזכר שיעמוד לחובתו. מרגע שהחשוד נעצר או נכנס לתחנת משטרה, עליו לצאת מנקודת הנחה כי הוא תמיד מוקלט / מצולם / עובר תרגיל חקירה כלשהו.

מטרת תרגילי החקירה היא לשפוך אור על העבירה שהתבצעה ולהוציא מידע אשר מפליל ומרשיע את הנחקר.

יש לציין כי חלק מתרגילי החקירה הינם חוקיים (כגון: הכנסת מדובב). אולם לעיתים, יש מקרים בהם חוקרי המשטרה מבצעים תרגילי חקירה שאינם מקובלים ואינם חוקיים. בנקודה זו, עורך הדין של הנחקר צריך לזהותם ולדאוג לזכויותיו של הלקוח ומכאן החשיבות העליונה בהתייעצות עם עורך דין פלילי שמלווה את החשוד לאורך החקירה.

תרגילי חקירה פסולים ואסורים מונחים בפסיקה ככאלה שפוגעים ביכולת הבחירה של החשוד ביניהם: יצירת ראיות מזויפות לצורכי חקירה כגון פרוטוקולים מזויפים או הבאת עדים שלא קשורים כלל לאירוע, פגיעה בחיסיון עו"ד-לקוח, מהווה בין היתר כאמצעי פסול, הפעלת לחץ פיזי ועוד. אין לפגוע בזכויות הבסיסיות של הנחקר דהיינו הזכות להיוועצות וזכות השתיקה.

"עם השנים, הוסט הדגש מאמצעי כפיה ואלימות פיזית שנתפסו כעילת פסילה גם לטענות בדבר הפעלת לחצים נפשיים או פסיכולוגיים בלתי הוגנים על נאשמים בחקירתם". ( ע"פ  5121/98 טור' רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי).

להלן, דוגמאות לתרגילי חקירה חוקיים:

• הוצאת הנחקר מחוץ לחדר החקירות – הוצאת הנחקר מחוץ לחדר החקירות ויצירת מפגש עם מי שביצע עמו את העבירה או קשור לביצועה בדרך זו או אחרת. מטרת התרגיל- לשמוע שיחה בין החשודים. החוקרים מעוניינים לבחון, מה יעלה מתוך השיחה והאם ינסו לתאם גרסאות.

דוג' נוספת – מסיעים את החשודים ביחד באותו רכב ואז מקווים כי תתבצע שיחה ביניהם. כך יתקבל מידע ויעלו פרטים שיכולים לקדם ולעזור.

• הכנסת מדובבים – לעיתים, יכניסו "מדובב" לתא המעצר של החשוד שתפקידו לתת עצות לחשוד ובאיזה אופן כדאי לו להתנהג ושעדיף שישתוק ושלא ישתף פעולה. לאחר מספר ימים, החשוד נתון ללחצים ובנוסף רוכש את אמונו של "המדובב" ואז משתף ומספר לו פרטים אשר קושרים אותו לביצוע העבירה או שהחשוד עושה פעולות הקושרות אותו לבצוע העבירה.

בע"פ 1301/06 עזבון המנוח יוני אלזם ז"ל נ' מדינת ישראל,  עלה כי המדובבים גרמו לנחקר לפקפק בעצותיו של סנגורו ולאחר מכן הנחקר פיטר אותו מתפקידו, מה שהשאיר את הנחקר ללא עו"ד. בזמן זה, החוקרים נתנו לנחקר "עצות משפטיות" תוך הצגה מוטעית של הדברים ונוצר תלות בין הנחקר לבין החוקרים. פעולה זו יש בה משום תחבולה חקירתית פסולה.

• חוקרים המבטיחים לנחקר הקלות במידה ויודה – ישנן סיטואציות בהן במהלך החקירה, מציג החוקר בפני החשוד תמונה שונה מהמציאות, לפיה במידה ויודה בפרטים מסוימים – ישוחרר, או אם יפליל מעורבים אחרים – לא יוגש נגדו כתב אישום או יקבל הקלה בעונש או בעבירה בה מואשם וכן זכות לחיסיון מפני הפללה עצמית. החשוד צריך לזכור כי אין לתלות תקוות ולהישאר חשדן.

מתוך הפסיקה עולה כי "פיתוי והשאה במשמעות האמורה, מהווים אמצעים פסולים; שאין זה הגון וסביר להעמיד נחקר בפני פיתוי 'רב עוצמה' להיחלץ – ולו גם זמנית וחלקית בלבד – ממצוקת החקירה הלוחצת שבה הוא מוצא עצמו, על-ידי מסירת הודיה. פיתוי והשאה – פוגמים ב'חופשיות הרצון'; ומקימים, מעצם טבעם, חשש ממשי למסירת הודיה כוזבת" (ע"פ 10049/08 ראתב אבו עצא נ' מדינת ישראל)

סעיף 12 לפקודת הראיות מתייחס להודיה חופשית ומרצון. בהתבסס על סעיף זה, הודאה שנגבתה באמצעים פסולים, אינה הודאת אמת.( ע"פ  5121/98 טור' רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי).

• החשוד נחקר על-ידי חוקרים השונים האחד מן השני באופן חקירתם – החשוד נחקר על-ידי חוקר "קשוח", רציני, נוקשה אשר אינו מביע אמפטיה כלפי הנחקר. לאחר מכן, מתחלפים החוקרים ונכנס לחדר החקירות חוקר בעל גישה "רכה", קשוב, ידידותי, מנסה ליצור קשר עם החשוד ולפתח שיחה בעלת אופי חברי. על הנחקר להיות זהיר ולא לסמוך על החוקר שיושב מולו באמרותיו כי ינסה לעזור לו בהמשך אם ישתף אותו בפרטים וכו'.
• החוקר מעלה כי יש בפניו ראיות חותכות בנוגע לאשמת הנחקר – במקרה זה, החוקר טוען בפני הנחקר כי יש בידיו מידע אמין וראיות מהימנות כי אכן הוא קשור או ביצע את העבירה. במקרה זה, עדיף לבקש מהחוקר שיציג את הראיות בכדי שהנחקר ידע האם יש בדבריו אמת, ומה מבין הראיות אכן רלוונטיות.

"כל אותן אמירות שעיקרן דברי שכנוע, דברי כיבושים, הטפת מוסר, ופנייה אל המצפון ואל הצורך בשלמות נפשית ובשלוות הנפש – אינן באות במסגרת הפסול".

• השארת הנחקר לבדו בחדר החקירות – על הנחקר לזכור כי הכל מצולם. גם אם הנחקר נשאר לבדו בחדר החקירות וגם במקרה בו החוקר מדגיש בפניו כי הוא לא רושם שום דבר ממה שנאמר וכי הנחקר יכול לדבר באופן "חופשי". כך, החוקרים יכולים לצפות בתנועות הגוף, בהתנהגותו של הנחקר ולשים לב לדברים חשודים ובכך לנסות ולקדם את החקירה או להביא בשלב מאוחר יותר את קלטת החקירה בה תועד כי הנחקר העלה פרטים שיש בהם כדיי לאשש את הראיות הקיימות.

ובסוף, אנא וודא כי הכל נרשם והמסמך עליו אתה חותם, הינו המסמך המקורי ופרטיו מדויקים.

משרדנו מתמחה בהליך הפלילי, ולו הצלחות מרובות בתחום הפלילי לרבות ניסיון רב בייעוץ לחשודים לפני חקירה והכנתם לכל התרחישים האפשריים.