עדות בן משפחה במשפט הפלילי

בדיני הראיות, קיים הכלל "הכל כשרים להעיד". (סעיף 2, לפקודת הראיות, (נוסח חדש), תשל"א – 1971), לפיו כל אדם, יצור חי כשר להעיד בהליך הפלילי.

כאשר אנו בוחנים משמעות הכלל הנ"ל, אנו צריכים לעשות הבחנה בין המשפט הפלילי לבין המשפט האזרחי.

במשפט האזרחי, כל אדם כשר ואף חייב להעיד במידה ונדרש לעשות כן היות ולרוב עסקינן בעניינים כלכליים ומשכך אין חריגים לכלל זה.

מאידך, במשפט הפלילי לכלל זה יש חריגים:

1. עדות בן זוג כנגד בן זוגו-בהליך הפליל לא יוכל להעיד בן זוג כנגד בן זוגו ואף לא ניתן לחייב אותו להעיד כנגד מי שמואשם עם בן זוגו באותו כתב אישום.

בן הזוג יכול להעיד כנגד מי שמואשם עם בן זוגו באותו כתב אישום אך לא ניתן לכפות עליו לעשות כן. (סעיף 6 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א – 1971).

ההגדרה לבני זוג, מעוגנת בפסיקה וכן בחקיקה, וקובעת כי בני זוג הם אלו הנשואים ביום מתן העדות וכן ידועים בציבור המנהלים משק בית משותף. יש לשים דגש כי בני זוג נשואים וכן ידועים בציבור אשר מתגוררים בנפרד ואינם מנהלים משק בית משותף – כשרים ואף ניתן לחייב אותם להעיד האחד כנגד השני. (סעיף 8 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א – 1971).

2. עדות הורה וילד – אין הורה וילד כשרים להעיד האחד לחובת משנהו ולא ניתן לכפות עליהם להעיד כנגד מי שמואשם יחד עם משנהו באותו כתב אישום. (סעיף 4, לפקודת הראיות, (נוסח חדש), תשל"א – 1971). החריג מתייחס להורה וילד ביולוגיים וכן הורה וילד מכוח אימוץ כדין.

מכאן, שאחים כשרים ואף חייבים להעיד האחד נגד השני במידה ונדרשו לעשות כן.

הרציונאל העומד מאחורי חריגים אלה, הוא בין היתר שלמות התא המשפחתי. ההליך הפלילי מטבעו מורכב, כאשר המדינה מאשימה את הנאשם במעשה פלילי כלשהו. החוק בעצם רוצה לשמר את התא המשפחתי ולא לפגוע בו ולכן קובע כי ככלל עדות בני משפחה בהליך הפלילי לא תתקיים למעט עבירות מאוד מאוד חמורות. שבמאזן האינטרסים האינטרס הציבורי הוא שבן המשפחה כן יעיד לאור חומרת העבירה המיוחסת.

המקרים הקיצוניים בהם מערכת המשפט תעדיף ותחייב עדות בן משפחה האחד נגד השני וכן עדות של הורה וילד האחד כנגד השני. (סעיף 5, לפקודת הראיות, (נוסח חדש), תשל"א – 1971).

• חבלת גוף או אלימות וכן עבירת רכוש כנגד כל אדם. (חל גם על ניסיון, איום ושיבוש הליכי משפט ביחס לעבירת אלימות או חבלה).
• עבירה בתוך המשפחה בקשר לחסרי ישע.
• עבירות זנות, מין תועבה בין בני זוג או בין הורים לילדיהם.
• הפרת צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה או הפרת צו הגנה על בן משפחה.
• וכן ניסיון לעבור אחת מעבירות אלו או שיבוש הליכי משפט בעבירות אלו.

לסיכום, הכלל: כולם כשרים להעיד החריגים בהם התמקדנו: עדות בן משפחה במשפט הפלילי דהיינו, לא ניתן להעיד בני זוג האחד לחובת משנהו וכן לא ניתן להעיד הורה וילד האחד לחובת משנהו ולא ניתן לכפות עליהם להעיד כנגד מי שמואשם עם משנהו באותו כתב אישום. (בשל הסיבה של שמירה על התא המשפחתי)

לחריגים הנ"ל יש יוצא דופן. כלומר ישנם מקרים שאכן מדובר על עדות בן משפחה האחד לחובת משנהו, אך מקרים אלו קיצוניים בהם לא קיימת עדיפות לשמירה על התא המשפחתי בשלמותו ואף קיימת החובה להעיד את בן הזוג האחד לחובת משנהו והורה וילד האחד לחובת משנהו.

משרדנו מתמחה בהליך הפלילי, אם נקלעתם להליך פלילי בו מתבקש אחד מבני המשפחה להעיד כנגדך פנה אלינו ונסייע.