חנינה

מהי חנינה?

חנינה זהו הליך שבו הגוף המוסמך מוחל לאדם שהורשע בפלילים ומבטל את ההליך הפלילי כנגדו לחילופין, מבטל את העונש שנגזר עליו.

הסמכות לחון חנינה:

על פי סעיף 11 (ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה,  נתונה לו הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשם על ידי הפחתת העונש או המרתו לעונש אחר.

על פי סעיף 18 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א – 1981 הנשיא מוסמך לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה החלות על רישומים פליליים (הרשעות, והחלטות של בית משפט ללא הרשעה).

המקור בהענקת חנינה מגישתו של הפילוסוף הגרמני הגל, לפיה שבמדינה שוויונית צריכה להיות סמכות מעל למידת הדין, שתגלם במקרים ספציפיים את מידת הרחמים.

ישנן מספר סוגי בקשות חנינה:

1. הקלה בעונש מאסר

נשיא המדינה מוסמך להקל בעונשי מאסר, או להמירם בעונשים אחרים. הקלה בעונש מאסר בפועל ניתנת רק במקרים חריגים ויוצאי דופן במיוחד, ורק כאשר יש שינוי משמעותי בנסיבות לאחר שבית המשפט אמר את דברו. ע"פ חוק, מוסד החנינה אינו תחליף לערעור, ואינו מהווה ערכאת ערעור נוספת.

2. הקלה בפסילה מלנהוג

נשיא המדינה מוסמך להקל בעונשי פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה.

3.הקלה בקנסות

נשיא המדינה מוסמך להקל בקנסות המוטלים על ידי בית משפט במסגרת הליך פלילי.

4. קציבת מאסר עולם

נשיא המדינה מוסמך לקצוב עונש מאסר עולם שהוטל ולהעמידו על תקופת מאסר מוגדרת.

5. קיצור תקופת התיישנות / מחיקה של רישום פלילי

נשיא המדינה מוסמך לקצר תקופות ההתיישנות ו/ או מחיקה החלות על הרשעה או על הליך שהסתיים בהחלטה ללא הרשעה.

הליך החנינה:

כל אדם שהורשע בדין יכול ורשאי לפנות לנשיא המדינה ולבקש את חנינתו.

חשוב לציין, שרוב העבודה מבצעת מחלקת החנינות במשרד המשפטים לכל בקשת חנינה, ומכינה את החומר הנוגע למבקש, אוספת מידע וחוות דעת הדרושות לקבלת החלטה, כגון בית המשפט הרלוונטי לקבלת התיק של המבקש, מטה הארצי של המשטרה, שב"ס ושירות המבחן במשרד הרווחה וכן עיון במסמכים רלוונטיים שהוגשו עם הבקשה.

לאחר קבלת החומר מחלקת החנינות מגבשת חוות דעת לשר המשפטים לקבלת עמדתו המלצתו וחתימתו.

במידה והמלצת השר חיובית, מצורפת הבקשה עם נוסח ההקלה בעונש או כתב חנינה, לידיו של נשיא המדינה שיחליט אם לאשר את בקשת החנינה.

שיקוליו של הנשיא אמורים להיות לכאורה מעוגנים בחוק, אך בפועל אין פירוט מחייב של השיקולים שיש להפעיל, לדוגמא הנשיא יכול להתחשב במצב כלכלי של המבקש ומשפחתו, או להתבסס על מצב רפואי כמו מחלה סופנית, ועוד נימוקים סוציאליים או בעיות אישיות.

מה צריכה לכלול בקשת חנינה?

על מנת לזכות בתשובה חיובית, ראוי ואף מומלץ כי בקשת חנינה תיערך בידי עורך דין מנוסה ובקיא בבקשות חנינה, מאחר שהליך הגשת בקשה לחנינה כרוך בביורוקרטיה רבה.

על הבקשה לכלול את הפרטים הבאים:

1. פרטים כללים לרבות שם, תעודת זהות, כתובת וטלפון, מספר ההליך הפלילי, ומקום השיפוט
2. נסיבות כלכליות-במידה והבקשה מתבססת על מצב כלכלי יש להמציא מסמכים רשמיים התומכים בטענות.
3. במידה והבקשה מתבססת על נימוקים סוציאליים יש לצרף חוות דעת ממטפל בקהילה, כמו גם אנשי חינוך, פסיכולוגים וכדומה.
4. במידה והבקשה מתבססת על נימוקים רפואיים יש לצרף אישורים רפואיים רלוונטיים.

בנוסף, יש לנמק בבקשה סיבות שיכולות להצדיק מתן חנינה, לדוגמא נסיבות מיוחדות בביצוע העבירה, נסיבות אישיות, תרומה או התנדבות מיוחדת לחברה, חרטה מלאה ושיקום, שינוי במצב האישי או המשפחתי מאז ביצוע העבירה.

ככל שהבקשה תהיה מנומקת יותר, יגדל הסיכוי להיענות הבקשה.

דוגמא בעניין ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שנשלח למאסר לאחר שהורשע בקבלת שוחד, אחרי שנה הגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה המכהן ראובן ריבלין. באמצעות עורכי דינו, אולמרט אמור להשתחרר בקיץ 2018, ואם ינוכה שליש ממאסרו באוקטובר השנה.

משרד עורכי דין פלילי ציקי פלדמן מתמחה בהליך הפלילי למשרדנו הצלחות מרובות וניסיון רב בהליכי חנינות.

מצ"ב קישור לאתר משרד המשפטים http://www.justice.gov.il/Units/Pardons/Pages/ProcessingApplication.aspx