זמינים עבורכם 24 שעות

050-2666556

זומנת לחקירה? זקוק לייעוץ בהליכים פלילים? השאיר את הפרטים וניצור איתך קשר בהקדם!

    תלונות שווא

    כאשר מוגשת תלונה במשטרה, מתחילה הרשות החוקרות לאסוף ראיות, לגבות עדויות ולחקור חשודים בכדי להשיג מספיק חומר על מנת להרשיע את הנאשם.

    למרבה הצער, תלונות שווא, צוברת בשנים האחרונות תאוצה והופכות לכלי להשגת יתרון משפטי.

    קיימות סיבות רבות בגינן מוגשות על ידי הציבור תלונות שווא, מכיוון שזהו כלי חזק מאוד לפגוע בצד השני, אם באמצעות אינטרס להפעלת לחץ, באמצעות ניסיונות סחיטה, או ממניעי נקמה בהליכי גירושין ועוד.

    הדרך בה מוגשת תביעת שווא הינה פשוטה , ופרט לדמיון מפותח לא צריך להוסיף הרבה. ניתן להמציא לחלוטין סיפור שלא קרה מעולם, או באמצעות סיפור שקרה שנופח באופן קיצוני וסולף.

    תלונות שווא על עבירות מין או תקיפה הינן כלי נשק חזק מאוד בניסיונות נקמה בין בני הזוג, כשהעונשים בגין עבירות אלו חמורים מאוד, והתמודדותו של הנאשם עם האשמה זו בין אם היא שקרית ובין אם לא, היא קשה. הקושי הרב להוכיח האם התלונה היא שווא או אמיתית, באה לידי ביטוי בכך, שפרט לחשוד/ה  ולמתלוננ/ת, ברוב המקרים אין ראייה נוספת שמחזקת את גרסתם, ועיקר המשקל מתבסס על אמינות המתלוננ/ת.

    המדינה מצויה בקושי מול ענישת מתלונני השווא. המדינה חוששת כי באם יוענשו מתלונני שווא הדבר יוביל לחשש של מתלוננים בעבירות שונות להתלונן על מנת שלא ייענשו.

    הנחיה 2.5 של פרקליטות המדינה, עוסקת בדבר נקיטת הליכים פליליים נגד עד שהיה קורבן לעבירת מין או אלימות וחזר בו מהודאתו במשטרה וככלל, כי רק במקרים נדירים ביותר יש מקום לנהל הליכים פליליים נגד עד כזה. אולם, לאחרונה לאחר מספר שינויים בהנחיה זו, ניתן לראות כי קיימת מגמת עליה בכל הנוגע לחקירות שנפתחות בעקבות תלונות שווא.

    הליך נוסף בו תלונות השווא משחקות תפקיד משמעותי הינו בתחום הגירושין. ידוע, שכאשר אישה מתלוננת במשטרה על אלימות, למעט מקרים בודדים, הגבר מורחק מהבית, וזאת בלי לוודא באופן מוחלט האם מדובר בתלונת שווא או לא, אלא מכורך המציאות בה למשטרה לא קיימים הכלים בשביל לאמת תלונות אלו. המשטרה והמדינה חוששים ממצב בו הגבר באמת תקף או איים ובאם לא יורחק יממש את איומיו, למשל ברצח.

    אם כך, המצב הנוהג הינו כי לנשים בפרט ולמתלוננים ככלל קיים כוח רב באמצעות שימוש בתלונות שווא ועל המדינה לעשות מלאכת קודש במסגרת החקירה ובירור האשמה על מנת להוציא את הצדק לאור ולא לגרור אדם חף מפשע להליכים משפטיים שלא נגמרים.

    סעיף 237 לחוק העונשין – קובע, כי מסירת עדות שקר בהליך השיפוטי היא עבירה שעונשה עד 7 שנות מאסר, ואם מוסר העדות עשוי להפיק טובת הנאה מעדותו עד 9 שנות מאסר.

    סעיף 239 לחוק העונשין- הקובע, כי מסירת תצהיר שקרי עבירה שעונשה עד 3 שנות מאסר.

    סעיף 243 לחוק העונשין – הקובע, כי מוסר הודעה למי שהוסמך להגיש תביעה פלילית, כשהוא יודע שהיא ידיעה כוזבת – עד 3 שנות מאסר ואם העבירה היא פשע – דינו עד 5 שנים מאסר, ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה אם לאו.

    תופעת תלונות שווא הינה תופעה פסולה, אשר פוגעת בחקר האמת ומשמשת להשגת יתרונות בהליך המשפטי וממטרות נקמה, הנזק שהיא גורמת מלבד הפגיעה באדם שנגדו הוגשה בתלונה הוא אותם אנשים בציבור אשר באמת נפגעו על ידי אדם מסוים וכעת הגוף חוקר יחקור את תלונתם בחשדנות יתרה.

    באם נפגעת מתלונת שווא, פנה אל משרדנו ונוכל לסייע לך.

    זומנת לחקירה? זקוק לייעוץ בהליכים פלילים? השאיר את הפרטים וניצור איתך קשר בהקדם!

      קידום עורכי דין בגוגל קידום עורכי דין בגוגל