זמינים עבורכם 24 שעות

050-2666556

זומנת לחקירה? זקוק לייעוץ בהליכים פלילים? השאיר את הפרטים וניצור איתך קשר בהקדם!

    לשון הרע

    לשון הרע זהו ביטוי הקיים עוד מימי התורה שם נאמר "לא תלך רכיל בעמיך" (ויקרא, י"ט, ט"ז). בחוק הישראלי, קבועה הגדרת לשון הרע בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע הקובע, כדלקמן:

    "לשון הרע" היא דבר שפרסומו עלול –

    (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

    (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

    (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.

    (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.

    בסעיף זה, "אדם" – יחיד או תאגיד."

    לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע בעבודתו, או לפגוע בו בשל מאפיינים שאינם בשליטתו כמו דתו, גזעו, מינו, נטייתו המינית וכדומה.

    חוק איסור לשון הרע מגדיר בסעיף 6 כי לשון הרע יכול שתהא עבירה פלילית ושהעונש בגינה הוא עד שנת מאסר. למעשה, סעיף 6 מציב מספר תנאים מצטברים אשר בהתקיימות כולם יחדיו, תתקיים העבירה של לשון הרע.

    התנאים:

    1. "המפרסם לשון הרע": ישנם שני היבטים לפרסום:

    * האם מדובר בפרסום אשר בוצע באחת מהדרכים המנויות בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע. הסעיף מגדיר פרסום באופן רחב ומגוון והפרסום יכול שייעשה בציור, בכתב, בתמונה, בעל פה, הקלטה – צליל וכו'…

    * האם מדובר בלשון הרע אשר פרסומו יכול לפגוע באדם, לבזותו, להשפילו, להפוך אותו ללעג וכו'..

    נקבע כי התשובה לשאלה "האם מדובר בלשון הרע" נמצאת בבדיקה אובייקטיבית המכונה גם בדיקת האדם הסביר. כאשר בית המשפט, בודק האם הפרסום מהווה את העבירה האמורה, הינו יידרש לבחון האם האדם הסביר בנעליו של הנפגע היה נפגע או מושפל או חש מבוזה מהפרסום המדובר.

    2. "בכוונה לפגוע": על הנפגע להוכיח, כי המפרסם התכוון בפרסומו לפגוע בו (בשמו הטוב) באופן ספציפי באמצעות השפלתו או ביזויו. הוכחת כוונה במשפט פלילי פעמים רבות היא הליך מורכב הדורש הבאת ראיות והוכחת התקיימותן של נסיבות שונות.

    3. "לשני בני אדם או יותר זולת הנפגע": נדרש שהפרסום יגיע לשני אנשים לפחות לבד מהנפגע. בפסיקה נקבע לא אחת כי על מנת שדבר הפרסום יקיים את התנאי הנ"ל, עליו להגיע לידיעתו של גורם שלישי. ההיגיון העומד מאחורי תנאי זה הוא כי דברים שנאמרו בין שני הצדדים נשארו ביניהם ולא הגיעו למשמע אוזניהם של אחרים, וכך לא פגעו בשמו הטוב של אדם (עליו מגן חוק איסור לשון הרע).

    הרשעת אדם בביצוע העבירה הפלילית של הוצאת דיבה (היינו הוצאת לשון הרע), עלולה להוביל למאסר בפועל. מדובר בשלילה חמורה של החירות ולכן, כדי להביא לאיזון, המחוקק דרש דרישה חמורה יותר בתנאי הסעיף. על הנפגע להוכיח כי המפרסם  התכוון בפרסומו לפגוע בשמו הטוב ועוד כי הפרסום הגיע לשני אנשים -גורם שלישי.

    בהליך הפלילי רגיל המוכר בישראל, המדינה מעמידה אדם לדין בגין ביצוע עבירות שהוא נחשד בהן. בשונה מהליך זה, ההליך הפלילי המתקיים בגין עבירת זו, כמשמעותה הינה הגשת קובלנה פלילית ולא כתב אישום רגיל. קובלנה פלילית היא כתב אישום שאדם פרטי מגיש כנגד אדם אחר והוא המאשים (בהשוואה למדינה בהליך הרגיל). מטרת הקובלנה הפלילית זהה לזו של האישום הפלילי הרגיל והיא העמדה לדין והענשת הנאשם בהתאם להוראות החוק הפלילי.

    סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לכל אדם להגיש קובלנה פלילית בעבירות מסוימות בלבד המנויות בתוספת השנייה לחוק (הכוללת בתוכה עבירה זו). הגשת הקובלנה הפלילית מוגבלת לעבירות מסוימות בלבד שעניין הציבור בהענשת המבצע קטן יחסית ולכן הנפגע רשאי להגיש את הקובלנה בעצמו. הקובלנה הפלילית תוגש לבית משפט השלום ואת ההליך מנהל הנפגע מפרסום דבר לשון הרע.

    זומנת לחקירה? זקוק לייעוץ בהליכים פלילים? השאיר את הפרטים וניצור איתך קשר בהקדם!

      קידום עורכי דין בגוגל קידום עורכי דין בגוגל