הענישה בהליך הפלילי

בהליך הפלילי, ישנם סוגים שונים של עונשים שהקל ביניהם הינו אי הרשעה והחמור ביותר הינו מאסר מאחורי סורג ובריח.

במסגרת מאמר זה, נסקור את הענישה בהליך הפלילי ומה מייחד כל אחד מהם.

על כן, סוגי הענישה בהליך הפלילי להלן:

התחייבות כספית להימנע מעבירה:

התחייבות כספית להימנע מעבירה לפי סעיף 72 לחוק העונשין בישראל, תשל"ו 1977 וקובעת להלן:

"סעיף 72  (א) בית משפט שהרשיע אדם רשאי, נוסף על העונש שהטיל, לצוות  שהנידון ייתן התחייבות להימנע מעבירה בתוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלוש שנים.

(ב) קבע בית המשפט שנאשם ביצע עבירה אך לא הרשיעו, רשאי הוא לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה בתוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שנה אחת.

(ג) התחייבות כאמור בסעיף זה תהיה בסכום שלא יעלה על סכום הקנס שמותר להטיל בשל העבירה שבה הורשע הנידון או שנקבע שביצע אותה, לפי העניין, ותהיה בערבים או בלי ערבים, הכל כפי שיצווה בית המשפט."

התחייבות כספית להימנע מעבירה בנאשם שהורשע בפליליים:

בסמכותו של בית משפט להטיל על נאשם שהורשע בפלילים התחייבות כספית שבמסגרתה ימנע מלעבור עבירה למשך תקופה שבית המשפט יקצוב, שלא תארך יותר מ – 3 שנים בנוסף לעונש המאסר בפועל, עבודות שירות או הקנס שהוטל בגזר הדין, על הנאשם לחתום בכתב התחייבות על סכום כסף נתון לפי צו בית המשפט, במקרה והנאשם הפר את כתב התחייבות כפי שקבע בית המשפט יהיה על הנאשם לשלם את סכום הכסף לקופת המדינה,  מדובר בקנס על תנאי שהופך לקנס בפועל.

בנסיבות מסוימות אם אין באפשרותו של הנאשם לשלם הקנס האמור, יהיה עליו לרצות עונש מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.

התחייבות כספית להימנע מעבירה במקרה שהנאשם לא הורשע:

בסמכותו של בית המשפט להטיל על נאשם שלא הורשע התחייבות כספית להימנע מעבירה, במקרים שקבע בית המשפט שהנאשם ביצע העבירה אך לא הרשיע אותו בפלילים, רשאי בית המשפט להורות שהנאשם יחתום על כתב התחייבות להימנע מעבירה לתקופה שיקבע בית המשפט ושלא תארך יותר משנה, בנוסף לאפשרויות הנוספות הקבועות בחוק שניתן להטיל על הנאשם באי הרשעה, צו מבחן וכן צו לתועלת הציבור.

שירות לתועלת הציבור

סעיף 71 לחוק העונשין , קובע:

"71 א  (א) בית משפט שהרשיע אדם ולא הטיל עליו עונש מאסר בפועל, רשאי, במקום כל עונש אחר או בנוסף עליו, לחייבו בצו שיעשה, בשעות הפנאי שלו וללא שכר, פעולה או שירות לתועלת הציבור או הזולת (להלן, בסימן זה – שירות לציבור), למשך תקופה, למספר שעות ובהתאם לתכנית, הכל כפי שיקבע בית המשפט בצו; לצו כאמור ייקרא להלן "צו שירות".

(ב)  מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, ומשעשה כן יהיה דינו של צו השירות, לעניין סעיף 9 לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט–1969, כדין צו מבחן.

הפרת צו שירות:

71ד. הוכח להנחת דעתו של בית המשפט שנתן את צו השירות שהנידון לא מילא אחר צו השירות, רשאי הוא –

(1)  אם ניתן צו השירות בלא הרשעה – לבטל את צו השירות, להרשיעו ולגזור עליו עונש על העבירה שבגללה ניתן צו השירות (בסעיף זה – העבירה המקורית);

(2)  אם ניתן צו השירות לאחר הרשעה בלא כל עונש נוסף – לבטל את צו השירות ולהטיל עליו עונש על העבירה המקורית במקום צו השירות;

(3)  אם ניתן צו השירות לאחר הרשעה נוסף על עונש אחר – לבטל את צו השירות ולהטיל עליו עונש נוסף על העבירה המקורית במקום צו השירות, בהתחשב, בין השאר, בכל עונש שהוטל עליו על העבירה המקורית."

שירות לתועלת הציבור הינו עונש מקל ביחס לעונשים הקיימים בדין הפלילי. מדובר בענישה בפן השיקומי המסייעת לאדם לתרום לחברה מבלי שייגרם לו נזק לו ולבני משפחתו.

בית המשפט ישית עונש זה על אנשים ללא עבר פלילי, שהעבירות שהואשמו בהן לרוב אינן חמורות או כאשר בית המשפט ירצה ללכת כברת דרך כלפי הנאשם בפן השיקומי.

צו שירות לתועלת הציבור מתבצע בהתאם לתכנית שנקבעת ע"י בית המשפט לפיה ישנן סך שעות שעל הנאשם לבצע בזמנו הפנוי במוסדות שונים בארץ כתרומה ועזרה לקהילה. חשוב לציין כי צו שירות לתועלת הציבור אינו בשכר.

נאשם שהוטל  עליו צו שירות לציבור יבצע זאת ויציית לקצין המבחן שקבע בית המשפט. במידה ונאשם לא מילא אחר הצו והפר את התנאים שנקבעו לו, בית משפט יכול לבטל את הצו ולהטיל עונש מאסר בפועל, או עונש אחר כפי שיקבע בגין העבירה המיוחסת לו.

עבודות שירות

סעיף 51 ב' לחוק העונשין קובע:

1. "בית משפט שגזר על אדם מאסר בפועל לתקופה שאינה עולה על תשעה חדשים, רשאי להחליט שהנידון יישא את עונש המאסר, כולו או חלקו, בעבודת שירות; קבע בית המשפט כי חלק מעונש המאסר יהיה בעבודת שירות, יקבע את סדר נשיאת העונש.
2. בית המשפט לא יחליט כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהנידון הביע הסכמתו לשאת את עונש המאסר בעבודת שירות ולאחר שהממונה הודיע לבית המשפט מהי עבודת השירות שהנידון יכול לעבוד בה; בית המשפט רשאי לבקש מהממונה חוות דעת כאמור לפני שגזר את עונשו של הנאשם למאסר או לאחר מכן."

ענישה בדמות עבודות שירות הינה שוות ערך לעונש מאסר מחוץ לכותלי בית הסוהר, אם מסיבה כלשהי הנאשם לא מרצה את מאסרו בעבודות שירות  כפי הנדרש הממונה על עבודות השירות יבצע שימוע בעניינו ויכול להמיר את הענישה למאסר בין כותלי הכלא.

מכאן, כי על הנאשם לקבל על עצמו את האחריות לבצע את מכסת הימים שגזר עליו בית המשפט לפי השעות והנהלים שקובע הממונה, בתוך כך עליו לעבוד 5 ימים בשבוע, 8 שעות בכל יום, למעט שבתות וחגים, העבודה מבוצעת ללא שכר, בדרך כלל אדם שמרצה עבודות שירות יצטרך לקחת חופשה או להתפטר, על כן הוא זכאי לקבל גמלת הבטחת הכנסה מביטוח לאומי כ 1,500 ₪ בחודש. אף על פי שהאדם אינו נמצא בבית הסוהר, הענישה של עבודות שירות נחשב כקשה מאוד ומהווה תחליף למאסר בפועל.

מאסר על תנאי

סעיף 52 לחוק העונשין קובע:

52 ". א הטיל בית המשפט עונש מאסר, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי.

ב. 1. מי שנידון למאסר על תנאי לא ישא את ענשו אלא אם עבר – תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן – תקופת התנאי) – אחת העבירות שנקבעו בגזר הדין והורשע בשל עבירה כזאת (להלן – עבירה נוספת) תוך תקופת התנאי או לאחריה…"

מאסר על תנאי בית משפט שהטיל על נאשם שהורשע בפלילים עונש מאסר, רשאי ובסמכותו לקבוע שעונש המאסר יהיה על תנאי – מחציתו או כולו, ובתנאי שאם הנאשם יבצע שוב עבירות שבהן הורשע  בתוך התקופה שגזר בית המשפט, הנאשם עלול לרצות את עונשו במאסר בפועל מאחורי סוגר ובריח.

תקופת התנאי יהיה לאורך שנה לפחות, ולא תעלה יותר משלוש שנים, תקופת התנאי מתחילה ביום שבו ניתן גזר הדין, או במידה והנאשם מרצה עונש מאסר בפועל אז מתחילה הספירה ביום בו שוחרר מהכלא אלא אם הורה אחרת בית nשפט.

בדרך כלל, כאשר בית המשפט  מטיל ענישה צופה פני עתיד בלבד, כמאסר על תנאי, בדרך כלל בעבירות שאינן מן החמורות, לחילופין, במטרה להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם.

עונש מאסר על תנאי מרתיע את הנאשם מלבצע עבירות שביצע או אחרות העלולות להכניסו לבית הסוהר, וגם מקלה מהעומס הרב בבתי הסוהר בארץ.

מאסר בפועל

סעיף 35 א לחוק העונשין:

"בית המשפט שהרשיע אדם בשל עבירה, רשאי להטיל עליו כל עונש אשר אינו עולה על העונש שנקבע בדין לאותה עבירה.."

עונש מאסר בפועל הינו העונש הקשה ביותר שבית המשפט יכול לגזור על נאשם. במצב זה, נשללת חירותו של הנאשם שהורשע בפלילים.

ענישה מסוג זה מעגנת בתוכה מספר נדבכים בין היתר גמול חברתי בגין ביצוע העבירה, הרתעה אישית לנאשם והרתעה ציבורית למען יראו ויראו.

אין חולק כי עונש המאסר הינו עונש כבד על הנאשם ובני משפחתו.

ע"פ חוק שחרור על תנאי, יש לאסיר זכות לעלות בפני וועדת שחרורים שזו תקצר את עונשו בשליש באם עונה לתנאי החוק בין היתר לאור התנהגות טובה.

על כן, הענישה בהליך הפלילי, יכולה להיות מגוונת וכמובן שישנה חשיבות בניהול הליך פלילי בצורה מקצועית ומיטבית עבור כל נאשם בהליך פלילי. על כן חשוב לפנות לעורך דין המומחה בהליך הפלילי.

משרד עורכי דין פלילי ציקי פלדמן מתמחה בהליך הפלילי ולמשרדנו ניסיון רב בייצוג נאשמים או חשודים.