"הסדר מותנה"

תיקון לחוק סגירת תיקים בהסדר מותנה – לפני הגשת כתב אישום

ביום 2/8/2012, פורסם ברשומות תיקון מס' 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 בנושא "הסדר סגירת תיקים מותנית" השבוע נכנס תיקון זה לתוקף.

מטרתו העיקרית של התיקון היא להוסיף לחוק סדר הדין הפלילי הסדר שעניינו סגירת תיקים בשל העדר עניין לציבור. הסדר זה יהיה מותנה בכך שהחשוד מילא תנאים שהוסכמו מראש בינו לבין התביעה. ההסדר יעשיר את האפשרויות העומדות לרשות התביעה, ובכך גם יחסוך זמן שיפוטי יקר מבית המשפט.

זה המקום להדגיש כי לא בכל עבירה יהיה ניתן להגיע להסדר סגירת תיקים האמור, אלא מדובר בעבירות חטא ועוון.

עבירת חטא הינה עבירה שניתן להטיל בגינה עונש של עד שלושה חודשי מאסר. עבירת עוון היא עבירה שניתן להטיל בגינה עד שלוש שנות מאסר. לרוב מדובר בעבירות קלות.

העונשים שניתן להטיל במסגרת ההסדר מוגבלים וקבועים ברשימה סגורה. לכל הסדר מותנה יידרש אישור של תובע בכיר, וההסדרים יפורסמו באתר האינטרנט של רשות התביעה בדרך שתבטיח שקיפות לגבי שיקול הדעת בקבלת ההחלטה לסגור תיק בהסדר, אך לא תזהה את החשוד או את נפגע העבירה.

התיקון לחוק, יוצר סיטואציה חדשה, שכן עד כה החלטת התביעה הייתה האם להגיש כתב אישום או האם לא- וכיום ישנו פתרון ביניים ראוי. מצד אחד תיק לא ייסגר בשל העדר עניין לציבור בניהול הליך פלילי, מצד שני לא תודבק לאדם סטיגמה של עבריין כאשר מעשיו אינם כה חמורים ואשר אינם מצדיקים הטלת תווית שכזו.

עיקרי ההסדר בהרחבה:

סגירת תיקים בהסדר (סעיף 67א(ב)) – ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות לאישום, רשאי הוא שלא להעמיד חשוד לדין ולהציע לו הסדר, אם ראה כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה.

סיוג ההסדר לעבירות מסוימות (סעיף 67א(ג)) – לא ייערך הסדר אלא בעבירה מסוג חטא או עוון, או בעבירה מסוג פשע המנויה בתוספת השישית, שאינה אחת מהעבירות המנויות באותו סעיף.

תנאים לעריכת ההסדר (סעיף 67א(ד)) – תובע רשאי לסגור תיק בהסדר כאמור בהתקיים שני אלה: (א) העונש המתאים לדעתו, לפי הוראות סימן הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, אינו כולל מאסר בפועל; (2) אין פרט רישום פלילי שנרשם בעניינו של החשוד (לרבות הסדר) בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נשוא ההסדר ואין חקירות או משפטים תלויים ועומדים בעניינו שאינם חלק מההסדר.

הוראות לעניין עריכת הסדר (סעיף 67ב) – התובע יתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד ולסגור את תיק החקירה נגדו אם יודה החשוד בעובדות המהוות את העבירה המפורטת בהסדר וקיים את התנאים שיפורטו בו.

לפני שידון התובע עם החשוד בתנאי ההסדר, עליו לפרט את העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום (טיוטת כתב אישום), וכן יציין בהחלטה מנומקת את הנסיבות להתקיימות התנאים לעריכת ההסדר. כל אלה יישמרו בתיק.

תנאי ההסדר (סעיף 67ג) – תובע יהיה רשאי לכלול בהסדר תנאים כגון: קנס לאוצר המדינה; פיצוי לנפגע עבירה; התחייבות להימנע מביצוע עבירה; עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום שיקבע קצין מבחן, לרבות של"צ ופיקוח שירות המבחן; ונקיטת אמצעים שונים לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה, המנויים בתוספת החמישית לחוק. וכל אלה בכפוף למגבלות ולסייגים המנויים באותו סעיף.

לשם קביעת תנאי ההסדר יתחשב התובע בעיקרון המנחה בענישה, בשיקולים ובנסיבות הקבועים סימן הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה.

עיון בחומר חקירה לפני חתימה על הסדר (סעיף 67ד) – בטרם ייחתם הסדר, רשאי החשוד לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום אם אינה זהה למתואר בהסדר.

תוכן ההסדר (סעיף 67ה) – הסדר ייערך בכתב, ייחתם בידי התובע והחשוד ויכיל את הפרטים המנויים בסעיף.

עילת סגירת תיקים בהסדר (סעיף 67ו) – התובע יסגור את התיק בעילה של "סגירה בהסדר" לאחר שווידא כי מולאו תנאי ההסדר וישלח דיווח על סגירת התיק למשטרת ישראל ויודיע על כך לחשוד. הוראות סעיפים 63 ו-64 לחסד"פ לא יחולו לעניין תיק שנסגר בהסדר.

סירוב להסדר או הפרת תנאיו (סעיף 67ז) – לא הסכים החשוד להסדר כולו או לתנאי מתנאיו, יעמידו התובע לדין לפי טיוטת כתב האישום. סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שאין בדבר עניין לציבור, בעקבות מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר סירוב החשוד, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב. התובע לא יעמיד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירה שהוא הודה בהן במסגרת הסדר, אלא אם כן החשוד לא מילא את תנאי ההסדר או אם נמצא שההסדר הושג במרמה.

בהמשך נקבעו הוראות משלימות לעניין אי מילוי תנאי ההסדר מצד החשוד והעמדתו לדין בשל כך. כן נקבע כי הועמד חשוד לדין לאחר שנחתם עימו הסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב למלא אחר התנאים שטרם מילא. מילא החשוד חלק מתנאי ההסדר, יתחשב בכך בית המשפט בבואו לגזור את דינו.

הועמד חשוד לדין לאחר שהוצע לו הסדר או לאחר שנחתם עימו הסדר, לא יבקש התובע להטיל עליו עונש של מאסר בפועל, אלא אם כן הובא לידיעתו מידע חדש.

הודיית חשוד בעובדות המהוות עבירה, במסגרת הסדר, לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי בשל עובדות אלה.

עורך דין פלילי מקצועי ומיומן יודע מתי נכון לשלוף דרישה זו להסדר של סגירת תיקים ומתי לא. עו"ד פלילי ציקי פלדמן תדע לייצג אותך במקצועיות לאור ניסיונה העשיר והצלחותיה המרובות בתחום.

מהצלחות משרדנו:

כתב אישום הוגש כנגד נאשמת ממשרדנו ומייחס לה עבירת איומים. הנאשמת, צעירה נורמטיבית ללא עבר פלילי אשר חרב ההליך הפלילי מונחת על צווארה. לאחר משא ומתן עיקש אותו ניהלה עורכת הדין ציקי פלדמן עם יחידת התביעות, הוסכם על הצדדים כי יחידת התביעות תחזור בה מכתב האישום והתיק ייסגר במסגרת "הסדר מותנה".

להלן חזרת התביעות מכתב האישום:

כנגד לקוח ממשרדנו הוגש כתב אישום בו יוחס לו עבירה של מעשה מגונה. הנאשם אדם נורטיבי, ונעדר עבר פלילי.

עורכת הדין ציקי פלדמן פעלה רבות והתאמצה לסיים את ההליך הפלילי נגד הנאשם.

לבסוף, מאמציה של עורכת הדין נשאו פרי והוסכם על הצדדים כי יחידת התביעות תחזור בה מכתב האישום והתיק ייסגר במסגרת "הסדר מותנה".

להלן ההסדר: