עבירות צווארון לבן
עבירות צווארון לבן, הינן עבירות השונות מעבירות פליליות רגילות, עבירות צווארון לבן ברובן עבירות כלכליות.
האדם הראשון אשר השתמש במונח "צווארון לבן" היה קרימינולוג אמריקאי בשם אדווין סאתרלנד האחרון, תוך שהוא מייחס את סוגי העבירות הללו לבעלי מעמד גבוה כמו אנשים עסקים, רופאים, וכדומה.
דעת הציבור מלמדת, כי עבירות צווארון לבן קלות יותר משאר העבירות הפליליות מכיוון שבעבירות אלו הנאשם לא "מלכלך" את ידיו כמו עבירות פליליות מן המניין כגון: רכוש, אלימות, מין ועוד.
עבירות הצווארון לבן כוללות בין היתר: הונאה, שוחד, עבירות מרמה, זיוף מסמכים, עבירות מס, רישום כוזב במסמכי תאגיד, ועוד.
- חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 – עבירות מע"מ אינן חייבות להיות בעלות כוונה פלילית אלא יכולות להיעשות באמצעות פעולות טכניות בלבד. מס ערך מוסף הינו מס עקיף אשר מוטל על מחזור הפעילות העסקית וזאת ללא שום קשר בין אם העסק הרוויח או הפסיד.
- עבירות מס טכניות – עבירות מסוג זה, הינן עבירות מס היכולות להיעשות בתום לב ללא שום כוונה פלילית כלומר, טעויות טכניות לדוגמא אי הגשת דו"ח בזמן, אי העברת מס שנוכה או הגשת דו"ח עם טעויות וכדומה. במקרה כזה, התביעה תהיה מטעם מס הכנסה או מע"מ ומבחינתו של הנאשם, עליו לתקן את הטעות בהקדם האפשרי ולנהל מו"מ בנוגע לעונשו. אף על פי שעבירות אלו מתרחשות לעיתים קרובות מתום לב וללא כוונה לבצע עבירה, העונש הקבוע בחוק יכול להגיע עד לשנת מאסר בפועל ואף לקנסות.
- עבירות מס מהותיות – עבירות מס אלו, חייבות להיעשות בחוסר תום לב ומתוך כוונה פלילית לבצע את העבירה להונות את הרשויות. על פי החוק, עבירה זו כוללת בין היתר הוצאת חשבוניות מס או מסמך הנחזה לכזה מבלי לעשות עסקה או להתחייב לעשות עסקה, מסירת ידיעה כוזבת או מסמך אחר הכולל ידיעה כזו, הכנה או הרשאה לאחר להכין פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות כוזבות, זיוף חשבוניות והסתרתן ועוד. הרשות שתגיש את כתב האישום נגד ביצוע עבירות אלה יהיו המחלקה המשפטית של מע"מ .
- חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 – משמעותו הינו ביצוע פעולות בכדי להסתיר ולטשטש את המקור הלא חוקי של הרכוש/ כסף.
המטרה העיקרית שעמדה כשחוק זה חוקק, הייתה מלחמה עיקשת נגד הפשע המאורגן והכסף השחור באמצעות חילוט, הטלת קנסות וסנקציות כבדות.
חוק זה, אינו מתעסק רק בפשע המאורגן, אלא גם בודק גופים פיננסים אחרים במדינה לרבות חברות וחברי בורסה, מוסדות בנקיים ועוד.
שיטת פעולת ההלבנה בדרך כלל זהה, כאשר נעשית הפקדה כספית שלרוב תעשה במזומן לתוך חשבון בנק תוך ניסיון לטשטש את מקור הכסף ובעליו, ובאמצעות כסף זה מנסה עובר העבירה לבצע פעולות פיננסיות "לבנות" ביניהן רכישת מניות, המרות מטבע, העברה לבנקים שלא נמצאים במדינת ישראל וכדומה, אך קיימות שיטות נוספות להלבנת הון לדוגמא חברות "קש", באמצעות גורם מתווך ועוד.
עבירת הלבנת הון, נחשבת לעבירה חמורה מאוד במדינת ישראל עם עונשים כבדים מאוד לצידה, אך חשוב להבדיל בין עבירת המקור לעבירת הלבנת ההון עצמה. כאשר הרשות חוקרת מניין ההכנסות אין היא צריכה להוכיח את עבירת המקור. כלומר, אין צורך להוכיח את הפעולה הראשונית של הכסף השחור, אלא המדינה בודקת את הפירות מעבירת המקור שהן ההכנסות של הלבנת ההון.
בהתאם לכך, קובע חוק לאיסור הלבנת ההון כי מורשעים בביצוע עבירות מס ייחשבו למי שביצעו עבירות מקור והם ייענשו ברף המחמיר ביותר על פי הדין בחוק.
לעבירות צווארון לבן קיים מנעד רחב והן דורשות ומצריכות מהנאשם תחכום וידע רב. הוכחת עבירות מסוג זה מורכבות מאוד וקשות מאוד להוכחה והן מצריכות שת"פ בין רשויות החקירה ושימוש באמצעי חקירה מתקדמים ומתוחכמים. מרבית החקירות מתנהלות לאורך זמן רב, אך מכיוון שמדובר בעבירה חמורה מאוד, כאשר מוגש כתב אישום יש להיוועץ עם עורך דין פלילי מומחה בהקדם האפשרי.
משרדנו, משרד עורכי ציקי פלדמן מתמחה בעבירות צווארון לבן ולנו הצלחות מרובות בתחום.
