נהיגה בשכרות

ביום 23.8.18, הוגש כתב אישום בעבירת הריגה באירוע בו נהרג אדם עת שעמד על מעבר החצייה, כאשר הנהג היה תחת נהיגה בשכרות ופגע בו וגרם למותו. ניתן לראות, כי כאשר תוצאת תאונת דרכים בה הנהג היה שיכור וגרמה למותו של אדם, הפרקליטות תאשים את הנהג הפוגע בסעיף הריגה וזאת מכיוון שלכאורה האדם שנהג שיכור, לקח סיכון ובחר להישאר אדיש לתוצאה היכולה להיגרם- כמו במקרה דנן במותו של אדם https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5330284,00.html.

בשנים האחרונות, החליטה מדינת ישראל להילחם בתופעת הנהיגה בשכרות באמצעות עונשים מרתיעים וכבדים ביניהם פסילת הרישיון, מאסר על תנאי, עבודות שירות ואף מאסרים בפועל.

ממחקרים ובדיקות שנעשו, כאשר אדם נוהג בגילופין, נמצא כי  קיימת ירידה דרסטית במוטוריקה הבסיסית של הנהג ובאופן תגובתו, שיקול דעתו של הנהג משתבש ועשוי להוביל לתאונות דרכים קשות מאוד.

על מנת לבדוק את רמת השכרות של הנהג, ניתן לעשות כן בשתי דרכים:

• באמצעות נשיפה למכשיר "הינשוף" כאשר כמות האלכוהול בגופו תהא עד 240 מיקרוגרם – מעבר לכמות זו האדם יחשב כנוהג תחת השפעת אלכוהול.
• באמצעות בדיקת דם, כאשר הכמות המקסימאלית שלא תיחשב שיכרות הינה 50 מיליגרם של אלכוהול ב-100 מיליגרם של דם.

חשוב לציין, כי על פי סעיף 64ב(3א) לפקודת התעבורה במידה ונהג הינו נהג צעיר, כלומר עד גיל 24, נהג הנוהג ברכב שמעל 3,500 טון ונהג אוטובוס, כל אלה ייחשבו נוהגים בגילופין, אם נמצא בדמם 10 מיליגרם אלכוהול ביחס ל100 מיליגרם דם או במידה ובבדיקת הינשוף נמצא באדי נשימתם יותר מ- 50 מיקרוגרם אלכוהול.

מלבד לבדיקות שצוינו לעיל, כאשר שוטר עוצר אדם בחשד לנהיגה בשכרות, עליו לקיים בדיקת מאפיינים הנשענת על דעתו האישית של השוטר בלבד. בדיקת המאפיינים באה לידי ביטוי באמצעות מספר מבחנים ביניהם, הליכה של מספר צעדים תוך הצמדת עקב לבוהן, קירוב אצבע לאף בעיניים עצומות, וכדומה. חלק נוסף מבדיקת המאפיינים הינו באמצעות ריחו של החשוד, והתנהגותו בסביבה.

יובהר, כי נהגים רבים מסרבים לשתף פעולה עם השוטר מתוך מחשבה מוטעית שבמידה ולא יעשו את הבדיקות יוכלו להתחמק מעונש או יוטל עליהם עונש פחות קשה, אך לא כך הדבר, וזאת, מכיוון שאדם המסרב לבדיקה, יכול השוטר לשלול את רישיונו בו במקום, ואף מסכן את עצמו שמא השוטר יחרים את רכבו שכן אדם שמסרב לבדיקה ע"פ החוק נחשב כאילו נמצא שיכור בבדיקות.

יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם הוכח בבית המשפט, כי השוטר לא הסביר באופן מפורט לחשוד מהן ההשלכות לסירובו לבדיקה, מה שהוביל לזיכוי הנאשם.

כאשר מוגש נגד אדם כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, רשאית המשטרה לפסול את רישיונו לזמן קצוב ובהתאם לנזק שגרמה העבירה. החלטה מסוג זה תעשה רק כאשר נתנה לנהג או לעורך דינו הזדמנות לשטוח טענותיו לגבי פסילת הרישיון ובנוסף, ייבחן קצין המשטרה את הוותק והעבר התעבורתי של הנהג, את חומרת העבירה ואת האינטרס הציבורי.

המחוקק בחר לקבוע עונש מינימום על אדם שנתפס נוהג בשכרות באמצעות סעיף 39א לפקודת התעבורה, בו נקבע, כי אדם הנתפס בשכרות ייפסל רישיונו לשנתיים לפחות, או במידה ואותו אדם נתפס בשנה שחלפה על נהיגה בשכרות, עונשו יהיה פסילה לארבע שנים לפחות.

עם זאת, רשאי בית המשפט מנסיבות מיוחדות לסטות מעונש זה. במידה ולאדם עבר תעבורתי עשיר, יכול בית המשפט להטיל עליו פסילה לפרק זמן ארוך יותר, להטיל מאסר על תנאי, עבודות שירות וגם מאסר בפועל.

משרדנו, משרד עורכי דין ציקי פלדמן, מומחה בייצוג בעבירות תעבורה על כל רבדיה.