מסדר זיהוי
מהו מסדר זיהוי ומתי בעצם יש בו צורך?
לעיתים, מתעוררים מקרים בהם ישנו חשוד שנחקר בגין עבירה מסוימת אולם אין המשטרה בטוחה כי המדובר באותו אדם שלכאורה עבר את העבירה.
אז, הרשות החוקרת מבקשת לערוך מסדר זיהוי בין המתלונן או מעורב נוסף באירוע לבין החשוד. ישנם כמה סוגי מסדרי זיהוי והם:
- מסדר זיהוי חי – זהו מסדר בו החשוד עצמו וניצבים נוספים עומדים פיזית, והמתלונן צריך לזהות את האדם שלכאורה ביצע את העבירה.
- מסדר תמונות – בו המתלונן צריך לזהות את המעורב בפשע מבין תמונות של אנשים שבניהם נמצא גם החשוד.
- מסדר זיהוי מאולתר – מסדר זיהוי מאולתר הינו ניצול הזדמנות מצד הרשות החוקרת, בה מצוי החשוד בסביבה ובה אנשים הדומים לו מבחינה ויזואלית. מדובר במעין מסדר זיהוי חי, בלא ידיעתו של החשוד. אין צורך בהסכמת החשוד לעריכת מסדר זיהוי מאולתר. עוד יש לציין כי מסדר זיהוי מאולתר יכול להיערך בכל מקום, לרבות חדר, אולם, מסדרון וכיוצא באלה.
למסדר זיהוי ישנם כללים שעל המשטרה לעמוד בהם, אם המשטרה מפרה את אותם כללים אזי משקלו של המסדר יהיה נמוך עד אפסי ולא יהיה לו כל משמעות ולא יהיה ניתן להשתמש בו בתיק עצמו.
כללי עריכת מסדר זיהוי:
- מספר הניצבים ובחירתם – במסדר זיהוי יהיו לפחות שמונה משתתפים (כולל החשוד), וחייבים הם להיות "דומים" בחזותם החיצונית לחשוד במובן זה, שהחשוד לא יהיה "חריג" בהיותו ביניהם. הניצבים חייבים להיות "דומים" לחשוד במבנה גופם, בגובהם, בגוון עורם, בצבע ובמראה שערם וכיוצ"ב, זאת ועוד, אם לחשוד יש תו אופי מיוחד כגון: מרכיב משקפיים, בעל זקן, מגדל שפם, על הניצבים להיות "דומים" לו גם מהיבט זה. ככל שדרגת הדמיון שבין הופעתו החיצונית של החשוד להופעתם החיצונית של הניצבים גבוהה יותר- כך יגדל משקל הזיהוי, וההפך.
- מקומו של החשוד במסדר – לחשוד שמורה הזכות לבחור את מיקומו בשורת הניצבים במסדר, זאת בכדי למנוע טענה עתידית לפיה הודלף לעד המזהה "רמז" לזהותו של החשוד על ידי חשיפה מראש של מיקומו בשורת הניצבים.
- נוכחות עורך דין – הכללים החלים על נוכחות סניגור במסדר זיהוי, בין אם הוא מסדר זיהוי חי ובין אם הוא מסדר זיהוי תמונות או חפצים, הם זהים, שכן מדובר בזכות בסיסית של חשוד ותנאי יסודי לאמינותו ולמשקלו של הזיהוי. הפסיקה קבעה, כי על עורכי המסדר לעשות כל מאמץ אפשרי על מנת להבטיח את נוכחותו של עורך הדין. שכן אי הזמנת סניגור למסדר זיהוי מפחיתה ממשקו הראייתי, ובמקרים מסוימים המשקל יהיה אפסי ותיתכן אף פסילת הראיה לחלוטין, אם יתברר כי המשטרה לא עשתה מאמץ ראוי לזמן את סניגורו של החשוד אך אם נעשו מאמצים סבירים להבטחת נוכחותו של עו"ד והוא לא יכול היה להגיע למועד המסדר הדבר לא יפגום במשקלו הראייתי של המסדר.
להלן, מספר דוגמאות להדגשת חשיבות נוכחות עורך דין מטעם החשוד במסדר הזיהוי ולמעצר: נציג הסנגוריה הציבורית, ועל החובה להבהיר לחשוד את זכות זו.
בפס"ד מ"י נ' זריהן נאמר:
"גם היעדרו של סניגור בעת עריכת מסדר זיהוי, על אף קיומו של החשוד, פוגם באופן משמעותי במשקלו של מסדר הזיהוי. נוכחותו של עורך הדין באה להבטיח שהמסדר ייערך על פי הכללים, ולהקטין את החשש שגורמי החקירה העורכים את המסדר לא יפעלו כראוי. היעדרו של סניגור ממסדר זיהוי תמונות, מחייב את בית המשפט לבדיקה קפדנית עוד יותר של אופן עריכת המסדר ושל התאמתם של יתר המשתתפים בו, לקיום זיהוי אמין. … מסיבה זו נקבע כי גם במקום בו החשוד טרם אותר או טרם נעצר, מן הראוי לבקש מן הסניגוריה הציבורית לשגר את אחד מאנשיה למסדר, על מנת שניתן יהיה לעקוב מקרוב אחר ביצועו, ולמנוע פיחות במשקלה של הראיה, ולחילופין, יש לתעד את המסדר, מתחילתו ועד לסופו בצילום והקלטה.
"בפס"ד קאסם נ' מ"י נאמר:
" מחדל זה של החוקרים, כמו אי קיומה של בקרה על ידי פרקליט מטעם הסניגוריה הציבורית ואי- תיעוד מסדר זיהוי בצילום, הם עניינים שלא ניתן להקל בהם ראש, הואיל והם שוללים מההגנה ומבית המשפט את היכולת לבחון את הליכי המסדר כדי לוודא שהם קויימו כהלכה."
ויודגש, כי הזכות לנוכחות של עו"ד במסדר זיהוי מצומצמת, והוא ישמש כ"משקיף" בלבד, אין לעו"ד זכות להתערב במהלך המסדר והוא יכול רק להעיר את הערותיו לאחראי המסדר לדוגמא: דבר הקשור לאמינות המסדר, ועל האחראי לציין את הדברים בפרוטוקול המסדר ולהתייחס אליהם.
- ארגון ונהלים – המסדר ייעשה במקום שבו ניתן להבטיח שהמזהה אינו יכול לראות או לשמוע דבר מן ההכנות למסדר. הובלתו של המזהה למסדר תעשה ע"י אדם מהימן (איש משטרה ולא אזרח) בכדי למנוע קבלת רמז כלשהו על החשוד. המסדר ייעשה בדרך כלל בעמידה, כשהמזהה עובר על פני שורת הניצבים מספר פעמים ואינו מוגבל לפעם אחת יחידה, הזיהוי ייעשה על ידי מגע יד בכתפו של החשוד או על ידי הצבעה.
- הצגת שאלות למזהה – מקובל כי לחשוד ולעורך הדין שמורה האפשרות להציג שאלות לעד המזהה מיד לאחר ההצבעה על החשוד, מדובר בשאלות הנוגעות במישרין ל"וודאות הזיהוי". האחראי חייב לרשום את כל השאלות והתשובות כלשונן בפרוטוקול.
- פרוטוקול המסדר – ראיה עצמאית-עורך המסדר חייב לערוך פרוטוקול מפורט שישקף את פרטי מהלך מסדר הזיכוי כולו, על פרוטוקול זה יחתמו עורך המסדר והעד המזהה.
למדנו מכאן על השוטרים לדאוג שיהיו כ-8 תמונות / ניצבים לפחות שהמראה שלהם יהיה דומה לזה של החשוד ושלא יהיה שוני המבדיל את החשוד, על השוטרים לדאוג כי יהיה נוכח עו"ד מטעמו של החשוד במסדר ע"מ שיהיה גורם מטעמו שיוכל לבדוק את תקינות המסדר. הפסיקה קבעה כי היעדר עו"ד כאשר ניתן היה לזמנו נוטל מידה של ממש ממשקלו הראייתי של מסדר הזיהוי ע"פ 1386/03 ואכד, ע"פ 5390/96 אבו מדיעם ע"פ 347/88 דמניוק.
כמו כן, חייב שיהיה שהרשות החוקרת תוציא פרוטוקול מפורט של מסדר הזיהוי, על הפרוטוקול להיות מפורט מאוד כאילו היה סרט וידאו שבו הוקלט המסדר ע"פ 848/76, על הפרוטוקול חייב להיות חתום עורך המסדר והעד המזהה.
עיננו הרואות כי ישנם כללים למסדר הזיהוי ואם הרשות החוקרת (המשטרה) רוצה שהמסדר יהיה בעל משקל משמעותי בהליך המשפטי ובסופו של יום תוכל להיעזר בו לצורך הפללת החשוד כדאי להם ורצוי כי יעמדו בכללים.
זה המקום להדגיש כי כבר בשלב החקירה חשוב מאוד שלחשוד יהיה עו"ד פלילי שילווה אותו ויעמוד לצידו בכל התהליך הלא פשוט של חקירה במשטרה ומסדר זיהוי.
