זכות ההיוועצות

זכות ההיוועצות בכל שלבי החקירה:

משרדה של עורכת הדין ציקי פלדמן מעניק ליווי וייעוץ מקצועי בהליכי החקירה, בכל שעה שנדרשת ומול כל הגופים החוקרים. ייעוץ נכון, בעיתוי הנכון, במסגרת חקירה במשטרה, או לפניה עשוי למנוע את הגשת כתב האישום כנגד החשוד מחד גיסא או למזער באופן ממשי את הנזק מאידך גיסא.

בתחילת חקירה, חובה על החוקר להודיע לחשוד מה הן החשדות נגדו ולהודיע לו כי הוא זכאי להתייעץ עם עורך דין טרם החקירה.

בשנת 2006, פסק בית המשפט העליון את הלכת יששכרוב, לפיה זכות ההיוועצות עם עו"ד מחייבת את רשויות החקירה ליידע על זכות בסיסית זו. בכך ניסה בית המשפט העליון לשים קץ להתנהלות שבה הרשויות החוקרות מעדיפות ל"עמעם" את הזכות הזו ולהעלים מהחשודים מידע חיוני .

הליכי החקירה

כאשר ישנו חשד לביצוע עבירה מתחילה משטרת ישראל לחקור את ביצוע העבירה ולגבות את כלל הראיות. כאשר מדובר בעבירות בהן ישנו חשש לסיכון חיי אדם או לשיבוש הליכי חקירה, אזי בדרך כלל תבקש המשטרה לעצור את החשודים. במהלך הליכי חקירה מבוצעים תרגילי חקירה רבים, לרשות המשטרה עומדים אמצעים טכנולוגיים ואנושיים רבים, המסייעים לחלץ הודאות מחשודים. נחקר או חשוד אשר אינו מודע לכך, עלול לסבך עצמו בתמימותו ולהביא להפללתו בתיק בו חשוד.

להלן, פירוט מספר תרגילי חקירה נפוצים:

1. השוטר הטוב והשוטר הרע: מדובר בתרגיל החקירה הנפוץ ביותר בו משתמשת המשטרה. לחדר החקירות נכנס שוטר "רע" החוקר את החשוד באסרטיביות, תוך צעקות והשפלות בחשוד. מיד לאחריו נכנס חוקר "טוב", הרוכש את אמונו של החשוד ומרגיע אותו, תוך שהוא "ממליץ" לו שלא להסתבך עם החוקר "הרע", ולמסור לשוטר ה"טוב" את גרסתו.
2. מדובבים: לאחר החקירה מוכנס החשוד לתא מעצר. בתא זה שוכן בדרך כלל סוכן משטרתי, או אסיר המשתף פעולה עם המשטרה בתמורה לטובות הנאה. המדובב יבקש להתחבר עם החשוד ולשמוע גרסתו. כל שיאמר לו החשוד, יירשם ויוקלט. לעיתים יימצא המדובב ברכב המשטרתי בדרך לבית המשפט, שם יבקש לשוחח עם החשוד, שאינו מודע לכך שגם דברים אלו מוקלטים ונרשמים.
3. תשאול פתוח: החוקר "הטוב" ממליץ בפני החשוד לצאת החוצה ולדבר איתו באופן חופשי ומבטיח לו שלא ירשום דבר, לחלופין ישנם מקרים אשר בזמן החקירה, מניח החוקר את העט ואומר לחשוד כי כל מה שיגיד מרגע זה, אינו נרשם. כמובן שהחוקר מטעה את החשוד, החקירה לרוב תמיד מצולמת, והכל יירשם בתיק החקירה.
4. מסמכים וצילומים: בתרגיל זה, מטיחים החוקרים בפני החשוד, כי בידם מסמכים או צילומים המעידים על אשמתו. ברוב המקרים, אין בידי החוקרים דבר, אך האיום עשוי לפעול, ולהניע את החשוד למסור גרסה.
5. הצעה לשמש עד מדינה: החוקרים מציעים לחשוד להפליל את שותפיו ולשמש עד מדינה במשפטם מבלי שיקרה לו כל רע. עצם ההסכמה לשמש עד מדינה מבלי להיוועץ בעורך דין ומבלי שהצעה זו ניתנה בכתב, עשויה לשמש "ראשית הודיה" ולהביא להפללת החשוד.
6. עזיבת החוקר את חדר החקירה ופגישות מקריות: החוקר עוזב לפתע את חדר החקירה משום שנקרא באופן דחוף למשימה כלשהי ומשאיר את החשוד לבדו בחדר. או משאירו "בטעות" עם הטלפון הנייד של החשוד. כל פעולה מחשידה שיבצע החשוד, תוקלט. למשל: ניסיון להשמדת מסמכים, מחיקת הודעות טקסט בנייד, או כל שיבוש אחר.
7. פגישות מקריות: בשלב זה החוקרים יוצרים מפגש מקרי בין החשוד לשותפיו לעבירה תוך השארתם לבדם בחדר החקירות. בשלב זה החוקרים מאזינים לכל שיחה בינהם או ניסיון לתיאום גרסאות.

אמצעים טכנולוגיים: על הנחקר לצאת מנקודת הנחה, כי הוא מוקלט בכל מקום בו הוא נמצא. תחנת המשטרה, חדר החקירה, תא המעצר, שיחת מסדרון, רכב משטרתי, תא המעצר בבית המשפט ועוד..

זכות ההיוועצות בעו"ד הינה זכות בסיסית של כל נחקר תחת אזהרה, אולם ניכר כי רבים מהחשודים לא עומדים על זכותם החשובה הזו. ויודגש כי, התנהלות נכונה בשלב זה וקבלת ייעוץ מקצועי בעיתוי הנכון עשויה למנוע עוגמת נפש רבה הגלומה בהגשת כתב אישום וניהול תיק פלילי כנגד החשוד. משכך ממליצה עורכת הדין ציקי פלדמן, להשתמש תמיד בזכות זו ולא לוותר עליה.