עדות שקר

עדות שקר זוהי עדות הניתנת בבית משפט ומתגלה כדברי שקר או הצהרות כוזבות. העד חייב לומר את האמת, כדי לשמור על אמיתות פסק הדין שיינתן בהליך הפלילי.

האיסור על עדות זו מופיע בעשרת הדברות: "לא תענה ברעך עד שקר" (שמות,כ', י"ב). מתן עדות שקר נקבע כעבירה פלילית בהרבה מדינות בעולם. בישראל, נקבע בסעיף 237 לחוק העונשין שהעונש עליה הוא מאסר של עד 7 שנים.

סעיף 237 (א) לחוק העונשין: "המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו – מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו – מאסר תשע שנים."

אמירות פרשניות אינן נחשבות כעדות שקר שכן אנשים פעמים רבות אומרים דברים שאינם מדווחים שלא בכוונה. אנשים גם עשויים להחזיק באמונות תמימות, אך שגויות לגבי עובדות מסוימות או שזיכרונם אינו מדויק. האיסור על עדות שקר חל גם על עדים שמסרו את עדותם בכתב בתצהיר.

פגיעות נוספות בסדרי המשפט

מלבד עדות שקר קיימים איסורים נוספים על פגיעה בסדרי בית המשפט הנחשבים לעבירה פלילית:

• בידוי ראיות – מדובר בבדיית ראיות או שימוש בראיות בדויות שאינן נחשבות לעדות שקר, והמוצגות במטרה להטעות את ההליך המשפטי. דינן עד חמש שנות מאסר.
• עדויות סותרות – מסירת עדויות שונות וסותרות לגופים ולרשויות כמו המשטרה, בית המשפט ו-ועדה רפואית, וזאת בנושאים מהותיים ובמטרה להטעות הליכים משפטיים. דינן עד חמש שנות מאסר .
• ידיעות כוזבות – אדם המוסר ידיעה כוזבת על עבירה במשטרה או לידי שוטר, או לידי כל מי שמוסמך להגיש עבירות פליליות, דינו עד שלוש שנות מאסר. כמו כן, ידיעה כוזבת על עבירה שהנה בגדר פשע דינה עד חמש שנות מאסר.

דוגמא לכתבה שעלתה לכותרות בעניין שקר:

הכתבה פורסמה בתאריך 20.10.13 בית הדין למשמעת של המשטרה הרשיע את המפקד מרחב ציון במשטרה, תנ"צ נסים אדרי, בשתי עבירות שבהן הועמד לדין בפרשת ניסו שחם. שחם, מפקד מחוז ירושלים לשעבר, הואשם בביצוע מעשים מגונים וביחסים אסורים עם שוטרות זוטרות. תנ"צ אדרי הורשע בעבירות של אי דיווח, מסירת עדות שקר, אי מילוי הוראה והתנהגות שאינה הולמת. בית הדין למשמעת בראשות ניצב (בדימוס) יוסי סדבון דחה את רוב טענות ההגנה שהעלה אדרי במהלך משפטו וקבע שקצין בדרגתו ובמעמדו לא יכול לנהוג כפי שנהג.