הליך פלילי נגד קטין

קטינים בהליך הפלילי כחוויה מעצבת לקטין

חוק הנוער קובע דרכים מסוימות ומיוחדות לניהול הליך פלילי נגד קטינים. בבואו של בית המשפט לשפוט קטין לנגד עיניו, עומדת בראש ובראשונה האפשרות לשיקומו של הקטין. על כן, כל עונש שייגזר עליו ייגזר באספקלריה זו.

על פי חוק הנוער, כל אדם שטרם מלאו לו 18 שנים נחשב קטין. אולם בשונה מכך, חוק העונשין קובע כי, קטין שטרם מלאו לו 12 שנים – לא יועמד לדין פלילי על עבירה פלילית שעבר. הרציונאל שעומד מאחורי זה הוא כי אותו קטין כלל אינו אחראי למעשיו, הוא לא בוגר מספיק כדי להבחין בין התנהגות ראויה לפלילית ועל כן החוק מעניק לו הגנה.

כאשר מתנהל הליך פלילי נגד קטין הנמצא בגילאים 12-18, הדיון בעניינו מתקיים בבית משפט לנוער.

הליך פלילי נגד קטין שונה מאשר ההליך נגד נאשם בגיר,  וזאת מכיוון שבראש ובראשונה בית המשפט רואה את טובתו ואת שיקומו הפוטנציאלי של הקטין על אף שמדובר בעבירות חמורות. כאשר המשטרה נכנסת לתמונה בכל הנוגע לקטין שביצע עבירה היא מתייחסת בין היתר- לחומרת המעשה ולפגיעתו בשלום הציבור, אך גם שמה לה למטרה להיות קשובה למצבו של הקטין וצורכי השטח. במשטרה, קיימות יחידות נוער בהן עובדי נוער מוסמכים בעלי הכשרה מיוחדת כגון פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. חקירת הקטין ותשאולו נעשות כאשר הם בלבוש אזרחי, ברכב מוסווה ובשיתוף פעולה מלא עם גורמי חינוך וטיפול בקהילה. את יישום גישה זו ניתן להמחיש באמצעות מעצרם של קטינים על ידי המשטרה, מעצר כזה יבוצע רק באישור קצין נוער, ולמספר שעות בלבד.

אין לעצור קטין בסמוך למקום מגוריו או בבית ספרו אל מול חבריו. כאשר הקטין הובא לתחנת המשטרה- יודיע בהקדם האפשרי הממונה בתחנה, להוריו או לבן משפחה אחר. יש מעמד חשוב להורים כאשר מתנהל הליך פלילי נגד קטינים: בבית משפט לנוער בכלל ובהליך פלילי כנגד קטין בפרט, יש חשיבות להוריו של הקטין. ודוק, על אף שמדובר בדיון בדלתיים סגורות ההורה רשאי להיות נוכח בדיון, זולת אם קבע בית המשפט אחרת.

בנוסף, כל בקשה שנאשם רשאי להפנות לבית המשפט, רשאי גם הורה הקטין להגיש במקומו. לא זו אף זו, הורי הקטין רשאים לחקור עדים ולהשמיע טענות במקום הקטין או יחד איתו בהליך. העומד מאחורי התנהלות זו הינו כי הקטין עדיין נמצא בחסות הוריו ולא תמיד יודע את מה שטוב עבורו.

קיימים מקרים שלקצין המשטרה יש חשש שההודעה להוריו או לבן משפחה אחר של הקטין עלולה לפגוע בו, אז רשאי קצין המשטרה להודיע על המצאותו של הקטין בתחנת המשטרה לקצין נוער בלבד.

באם התיק שנפתח כנגד הקטין החל בהליך משפטי והוגש נגדו כתב אישום, אזי לאחר הודאתו של הקטין בעבירה המיוחסת לו או בסיומו של ההליך, ולפני שהקטין יורשע, מחוייב בית המשפט לנוער להפנות את הקטין לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר מבחן בעניינו. ויודגש בשלב הכרעת הדין בית המשפט רק יקבע אם הקטין ביצע את העבירה אם לאו אך לא ירשיע אותו אלא יפנהו לשירות המבחן. שם, קצין המבחן יפגש עם הקטין יבחן את נסיבותיו האישיות שהובילו לביצוע העבירה לעיתים אף יבחן את נסיבות משפחתו. המלצתו של קצין המבחן לעניין העונש, לרוב תתמקד בשאלת הרשעת הקטין שכן העדיפות העליונה, כאשר מדובר על הליך פלילי נגד קטינים הינה אי הרשעתם ושיקומם על מנת לא לפגוע בעתידם. ויודגש כי בית המשפט לנוער בראש ובראשונה בוחן את טובת הקטין ואת אפשרות שיקומו ולכן יעדיף שלא להרשיע ושלא להחמיר בענישתו.

קטין המואשם בביצוע עבירה ישפט בכפוף לכללים ולהסדרים שנקבעו בחוק, בפני בית המשפט לנוער. הדיון מתנהל בדלתיים סגורות ובנוכחות הקטין, הוריו, סנגורו, קצין המבחן והתובע. בסמכותו של בית המשפט לנוער להורות על כפיית הטיפול בקטין ואף להטיל עליו עונשים בהתאם לחוק. במקרים, כגון מקרים אלימים במיוחד או מקרים בהם עבריין חוזר לפשע פעם אחר פעם לשופטים יש את הסמכות להעביר את הנער לשפיטה בבית משפט רגיל ולא כנהוג בבית המשפט לנוער.

ישנה חשיבות עליונה בפנייה למשרד עורכי דין פלילי .עו"ד ציקי פלדמן המתמחה בכל הליך פלילי נגד קטין ,ויכולה ע"י ניהול מקצועי, לסייע בסגירת התיק הפלילי בלי הרשעתו של הקטין ובכך לסייע בשיקומו ובדאגה לעתידו.

מהצלחותיה של עו"ד ציקי פלדמן בתיק של קטין:

ת"פ 30715-01-18:

כתב האישום המקורי שהוגש נגד קטין שיוצג על ידי משרדנו, ייחס לו עבירות חמורות של סחר בסמים והספקה. עורכת הדין ציקי פלדמן, התאמצה ונלחמה מול יחידת התביעות להביא לתיקון כתב האישום בשל קשיים ראייתים שעלו מהתיק. בתום משא ומתן עיקש, הסכימו הצדדים על תיקון כתב האישום, כך שבסוף תישאר עבירה יחידה של החזקת סם לצריכה עצמית וכן הוסכם על הצדדים כי במידה ותסקיר שירות המבחן יהיה חיובי, המאשימה תסכים להמלצות התסקיר.

לאור התסקיר החיובי בעניינו של הקטין ולאור הסכמת הצדדים בית המשפט הנכבד בחר שלא להרשיע את הנאשם והשית עליו של"צ וצו מבחן.

עו"ד ציקי פלדמן ייצגה קטין בעבירות הצתה וקשירת קשר, בעקבות הסדר מקל בו תוקן כתב האישום, תיקון משמעותי על הקטין נגזר 80 שעות לתועלת הציבור.

להלן גזר הדין שניתן ע"י כבוד השופט אליהו ביתן בבית המשפט המחוזי באר שבע, ת.פ 28626-03-13:

1. בטרם שמיעת הראיות, הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו כתב האישום המקורי שהוגש נגד הנאשמים תוקן והנאשמים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן, שאלה עיקריהן: הנאשמים הינם חברים וקרובי משפחה והנאשם 1 הינו אחיו של פלוני ,בין פלוני לאלמוני (להלן"המתלונן") קיימת יריבות על רקע שאינו ידוע למאשימה. בתאריך 22.02.13 בשעות הערב, פגשו הנאשמים את פלוני, בפארק בחורה פלוני ביקש מהנאשם1 לרכוש דלק בתחנת הדלק הסמוכה ולהצית את רכבו של המתלונן. הנאשם 1 הסכים לכך ובהמשך הוא פנה לנאשם 2 ושניהם הגיעו אל תחנת הדלק, רכשו שני בקבוקי ליטר וחצי מלאים בדלק וצעדו לעבר בית המתלונן. בסמוך לשעה 01:00 הם הגיעו אל רכבו של המתלונן, שחנה ליד ביתו, הנאשם 2 התמקם בהמשך הרחוב ותצפת על סביבת הרכב והרחוב מפני הגעת אחרים, והנאשם 1 ניגש אל הרכב, שפך לתוכו את הדלק והשליך נייר בוער והצית את הרכב. ומיד לאחר מכן הנאשמים נמלטו מהמקום. כתוצאה ממעשי הנאשמים, פנים רכבו של המתלונן נשרף כליל.
2. על יסוד הודאת הנאשמים בעובדות, כאמור, ובהתחשב בקטינותם, נקבע כי הם בצעו עבירה של הצתה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן:"החוק") וכי הנאשם 1 ביצע גם עבירה על קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק.
3. בשל קטינותם של הנאשמים, קיימת חובה לקבל עליהם תסקיר של שירות המבחן.

תסקיר שירות המבחן נאשם 1

בתסקיר שירות המבחן לנוער על נאשם 1 צויינו, בין היתר, הדברים הבאים: בן 18.2 נעדר עבר פלילי. משפחתו מונה זוג הורים נשואים ושבעה ילדים משותפים. הנאשם הוא הבכור האב אינו עובד. בעבר התנדב לשנת שירות צבאי כגשש. אביו של הנאשם מעורב מאוד בחיי ילדיו ורואה בדאגה להתנהגותם ההולמת ולרכישת השכלה, כמטרה מרכזית בחייו. האב היה נשוי בעבר לשתי נשים, מהן יש לו שישה ילדים בוגרים. אחד מהם הוא פלוני, שותפו הבגיר של הנאשם לעבירה. האב שיתף כי קיימת מערכת יחסים מורכבת מאוד עם חלק מבני המשפחה המורחבת, לרבות דחייה מצד אחיו היחיד. הוסיף, כי העבירה שביצע הנאשם הביאה לניתוק פורמאלי מהמשפחה המורחבת. תיאר קשר קרוב עם בנו, והביע את סלידתו מהעבירה אותה ביצע. עם זאת הוא ממשיך לתמוך בו. האב סבור כי ביצוע העבירה קשור להשפעה שלילית שיש לאחיו למחצה של הנאשם עליו. הוא עצמו מסתייג מקשר זה, אך בהתחשב בכך שמדובר באחיו למחצה, ובהתחשב בבידודו החברתי של הנאשם, הוא התקשה למנוע את הקשר ביניהם. ציין כי נערכה סולחה, במסגרתה שילמו למתלונן פיצוי בסך 100,000 ש"ח .

הנאשם סיים את לימודיו בהצלחה בבית הספר "עמלמחנה נתן" עם תעודת מקצוע בתחום המחשבים. הוא תואר כתלמיד חיובי, שהתנהג למופת וקיבל מספר פעמים תעודות הצטיינות על הישגיו הלימודיים. הוא שואף להתגייס לצבא, ללמוד לימודים גבוהים ולהיות מהנדס מחשבים. ביחס לעבירה הנאשם מודה בביצועה. סיפר, כי אחיו ביקש ממנו להיפגש עמו בפארק, ושם אחיו הביא משקאות אלכוהוליים והוא שתה לראשונה, חצי כוס וודקה. אחיו סיפר לו שהמתלונן התנהג אליו בזלזול, ושאל אותו אם הוא מוכן להצית את רכבו של המתלונן. הנאשם שיתף כי חש רגשות עלבון וכעס על כך שפגעו באחיו, והסכים להצית את רכבו של המתלונן, בין היתר, כדי להגן על אחיו שכבר היה מסובך בפלילים. בהמשך, הנאשם הזמין את שותפו לעבירה וביקש ממנו להתלוות אליו לתחנת דלק לקנות בנזין. ציין כי לא סיפר לשותף על כוונתו לשרוף רכב. לאחר מכן הם ליוו את אחיו, פלוני , שהיה שיכור, הביתה. ובדרכם חזרה, עברו ליד בית המתלונן, והנאשם ביקש משותפו שיעמוד במקום מסוים ויודיע לו אם משהו מגיע. הנאשם תיאר היסוסים שהיו לו טרם ביצוע ההצתה, אבל תחושת ההזדהות עם עלבונו של אחיו דרבנה אותו להצית. הוא שבר את חלון הרכב באמצעות אבן שהייתה במקום, שפך בנזין על כיסאות הרכב הקדמיים והצית את הרכב עם מצת. והוא ושותפו ברחו מיד מהמקום. הנאשם מתאר סערת רגשות ותחושות של פחד וחרטה. הנאשם הביע את דעתו כי שתיית האלכוהול שיבשה את שיקול הדעת שגרמה לו לעשות מעשה שבשגרה לא היה חושב לבצע.

במסגרת תהליך הטיפול, נערך לנאשם איבחון פסיכולוגי ונמצאו בו בין היתר הדברים הבאים: תפקודו הקוגנטיבי הוא בתחום הממוצע- נמוך ונראה שיש לו פוטנציאל גבוהה יותר שנפגע בשל הפרעת קשב וריכוז, קיימת רגישות גבוהה לסביבה החברתית, ומצבים של דחייה עלולים להביא לכעס ותוקפנות, יש לו קושי לעמוד בפני תסכולים ויש לו רמה גבוהה של אימפולסיביות וסף תסכול נמוך. אולם, הפסיכולוג המאבחן מציין שמאפיינים אלו הם חלק מתהליך התבגרות המאופיין במשברים ויש לראותם כהתנהגויות אפיזודיות לא בשלות המתאימות לגיל ההתבגרות ושאין המדובר בפתולוגיה אישיותית. כמו כן, הוא רואה שלנאשם יש יכולות אמפטיה טובות והוא מעריך שהסיכון להישנות ההתנהגות עוברת חוק מצדו הוא נמוך מאוד.

שירות המבחן ציין כי הנאשם משתף פעולה אתו, הוא מפגין יכולת טובה להתבוננות עצמית ומזהה את הקשים בהתנהלותו. הוא לוקח אחריות מלאה על מעשיו ומביע חרטה כנה. בנוסף, צוין, כי יכולת האמפטיה שלו כלפי המתלונן התחזקה, והנאשם החל להכיר במעגלים השונים של הפגיעה במתלונן ובאנשים נוספים. שירות המבחן התרשם כי העבירה שביצע הנאשם מהווה ביטוי חריג מאוד בהתנהגותו הכללית, והוא חווה חוויות יומיומיות המבהירות לו את התוצאות מעשיו ומהוות אמצעי הרתעתי עבורו והמליץ, שלא להרשיעו ולהטיל עליו התחייבות כספית להמנע מעבירה, של"צ וצו מבחן לתקופה של שמונה חודשים.

תסקיר שירות מבחן נאשם 2

בתסקיר שירות המבחן לנוער על נאשם 2 צויינו, בין היתר, הדברים הבאים: בן 18.8. נעדר עבר פלילי. משפחתו מונה זוג הורים ועשרה ילדים האב עובד כנהג טרקטור והאם עקרת בית הוריו הביעו הסתייגות מלאה מהעבירה שביצע, אך התגייסו והתמסרו לטיפול בו לאחר מעורבותו בעבירה. האב תיאר את המשפחה כנורמטיבית. הנאשם עזב את הלימודים בכיתה י' מחוסר מוטיבציה, ומאז עבד במספר מקומות עבודה. שירות המבחן התרשם מצעיר מופנם ביישן המתקשה לשתף בתכנים אישים משמעותיים. עם זאת, תפקודו תקין וללא תפוסי עבריינות. ביחס לעבירה, הנאשם סיפר כי לא ידע דבר על תכניותיהם של הנאשם 1 ואחיו בקשר להצתת הרכב, וכי הלך עם נאשם 1 לרכוש בנזין ובדרך חזרה הנאשם 1 ביקש ממנן לעצור באמצע הדרך לחכות לו. אז הוא הבחין בנאשם 1 מתקרב לרכבו של המתלונן, ומצית אותו. הוא תיאר רגשות שם הלם ופחד ושיתף כי חשש לספר להוריו על מה שהיה. הוסיף כי למחרת נפגש עם נאשם 1, אשר ביקש ממנו לא לספר לאף אחד על מה שעשה.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מודע לחומרת העבירה, לפגיעה שגרם לנפגע העבירה וגם להוריו שלו, וכי ניכר אצלו קושי להתייחס לעבירה. צוין, כי הוא חזר והביע חרטה על מעשיו, וסיפר, כי אינו מבין מדוע הסכים לחכות לנאשם 1 לבצע את הוראותיו. שירות המבחן ציין כי הנאשם שיתף פעולה איתו והביע נכונות להשתתף בכל הליך טיפולי שיוצע לו.

שירות המבחן התחשב בגורמי הסיכון וגורמי הסיכוי במצבו של הנאשם והמליץ שלא להרשיעו, ולהטיל עליו צו מבחן לשישה חודשים, התחייבות כספית ושל"צ.

טיעוני הצדדים:

1. ב"כ המאשימה חזרה על עובדות כתב האישום. טענה, כי עבירת ההצתה היא עבירה חמורה, וכי נסיבותיה כאן כוללות תכנון מוקדם ותוצאה משמעותית. וטענה כי שיקולי הרתעה ומניעה צרכים לגבור ולהביא להרשעת הנאשמים ולהטלת מאסר מוחשי עליהם. היא עתרה להרשיע את הנאשמים ולהטיל עליהם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי וקנס .
2. ב"כ הנאשם 1 עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן. טען, כי הנאשם 1 היה קטין בעת ביצוע העבירה, הוא נעדר עבר פלילי, הוא ביצע את המעשה בהשפעת אחיו הגדול והוא הודה במעשיו כבר בחקירתו במשטרה . הוא למד בבית הספר "עמל" והיה תלמיד מצטיין. ומשפחתו פיצתה את המתלונן, במסגרת "סולחה" שנערכה קודם להליך המשפטי, בסך של 150,000 ש"ח כאשר ערכו של הרכב שהוצת הוא כ-50,000 ש"ח . הוא הוסיף כי נאשם 1 מתכוון ללמוד מחשבים באוניברסיטה וכעת הוא עובד כדי לממן את לימודיו.
3. הנאשם 1 הביע צער על מעשיו.
4. ב"כ הנאשם 2 טענה, כי חלקו של הנאשם 2 במעשה עבירה קטן מזה של הנאשם הוא לא היה שותף לקשר ולא לתכנון המוקדם, וגם לא היה לו עניין בעבירה עצמה הנאשם 2 בחור צעיר, נעדר עבר פלילי, והוא לקח אחריות מלאה על מעשיו. גם הוא ומשפחתו השתתפו ב"סולחה" ונשאו בחלק מהפיצוי למתלונן. היא הפנתה לתסקיר שירות המבחן וביקשה לאמץ את המלצותיו.

דיון והכרעה

1. הנאשמים נטלו חלק בהצתת רכבו של המתלונן, שחנה ליד ביתו. הם הצטידו בדלק, הנאשם 1 שפך את הדלק לתוך הרכב והבעיר אש והנאשם 2 תצפת על הסביבה מפני הגעת אחרים. וכתוצאה מכך פנים הרכב נשרף כליל.
2. הצתת רכוש, המכוונת לפגוע בבעליו, מבטאת אלימות חסרת רסן ופריצת גבולות בוטה. שליחת אש ברכב, כשלעצמה ובמיוחד בסמוך למבנה מגורים, היא מעשה חמור ומסוכן. תוצאותיה- בנפש וברכוש, של מי שכלפיו כוונה הפגיעה ושל אחרים, יכולות להיות חמורות ביותר .העונש המרבי הקבוע לעבירת ההצתה- 15 שנות מאסר ובנסיבות מסוימות 20 שנות מאסר, ובנסיבות מסוימות 20 שנות מאסר, מלמד על חומרתה המופלגת.
3. ברגיל, הצתת רכב בנסיבות בכענייננו מצדיקה הטלת מאסר בפועל לתקופה משמעותית.
4. לצד נתוני חומרה אלה עומדים נתוני הנאשמים, נסיבותיהם, נסיבות ביצוע העבירה, סיכויי שיקומם של הנאשמים והמלצות שירות המבחן עליהם, אותם יש להביא בחשבון בגזירת העונש. בזמן ביצוע העבירה היו הנאשמים קטינים. הנאשם 1 יליד 21.9.95 ובזמן המעשה הוא היה כבן 17 וחמישה חודשים והנאשם 2 יליד 19.3.95 ובזמן המעשה הוא היה כבן 17 ואחד עשר חודשים. קטינות היא נתון בעל משקל משמעותי לעניין העונש חוק הנוער(שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א- 1971 עצמו קובע הסדרים מיוחדים לחקירת קטינים, מעצרם ושפיטתם, שבמרכזם דרכי טיפול ייחודיות, והפסיקה לאורך השנים העניקה משקל נכבד לקטינותם של נאשמים. הדברים ידועים והם מושרשים בשיטתנו המשפטית עד כי אין צורך לשוב ולפרטם (ראה ע"פ 49/09 מדינת ישראל נגד פלונים – פורסם ב"נבו").
5. מעובדות כתב האישום ומדברים שאמרו הנאשמים בפני שירות המבחן עולה כי הנאשמים עצמם לא יזמו את ביצוע העבירה וכי בינם לבין המתלונן לא היה כל סכסוך. פלוני אחיו של הנאשם 1, שהוא עצמו בגיר, הוא שהניע את נאשם 1 לבצע את ההצתה והנאשם 1 גרר אחריו את הנאשם 2, שחלקו במעשה היה יחסית מינורי. מתסקיר שירות המבחן על הנאשמים עולה כי נתוניהם הכלליים חיובים , הם אינם בעלי תפיסת חיים עבריינית והעבירה שביצעו אינה מתאימה לאורחות חייהם עד כה. שירות המבחן התרשם כי ההליך הפלילי שמתנהל נגד הנאשמים מהווה גורם הרתעתי משמעותי עבורם, והמליץ שלא להרשיעם, ולהטיל עליהם צו מבחן,של"צ והתחייבות.
6. בנסיבות המתוארות נראה לי כי נסיבות ביצוע העבירה, נתוני הנאשמים, נסיבותיהם, וסיכויי שיקומם, מטים את הכף נגד שליחת הנאשמים למאסר. ומנגד, חומרת המעשה ותוצאותיו, חומרת העבירה ושיקולי מדיניות כלליים. מחייבים הרשעת הנאשמים בעבירה שביצעו. בהקשר זה יצוין, כי כל בר דעת מבין את הפסול שבהצתת רכוש מתוך כוונה לפגוע ואת הסכנות הכרוכות בכך, וכי בעת ביצוע המעשה הנאשמים לא היו "ילדים קטנים" אלא נערים בוגרים כבני שבע עשרה וחצי- שמונה עשרה והם הבינו היטב את משמעות מעשיהם.
7. נוכח כל האמור, אני מחליט להרשיע את הנאשם 1 בעבירה של קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק ובעבירה של הצתה, לפי סעיף 448 (א) רישא לחוק ולהרשיע את הנאשם 2 בעבירה של הצתה, לפי סעיף 448(א) רישא לחוק.
8. בקביעת העונש, אני לוקח בחשבון את העובדה שבין משפחות הנאשמים לבין המתלונן נערכה "סולחה" ואת העובדה שמשפחות הנאשמים שילמו למתלונן פיצוי בסך 150 אלף ש"ח, העולה על הנזק שנגרם לרכב שהוצת. ועל כן אינני מחייב את הנאשמים בפיצוי המתלונן או בתשלום קנס.
9. חלקו של נאשם 2 בביצוע העבירה, קטן מזה של הנאשם 1. הוא לא נטל חלק בקשירת הקשר ולא הצית בעצמו את הרכב והשתתפותו במעשה העבירה באה בעקבות פנייתו של הנאשם 1 אליו. על כן, עונשו יהיה קל מזה של הנאשם 1.

אני מטיל על הנאשמים את העונשים הבאים:

הנאשם 1:

• אני מעמיד את הנאשם במבחן למשך שנה.
• הנאשם יבצע 160 שעות שירות לתועלת הציבור, בהתאם לתוכנית שתוכן על ידי שירות המבחן ותאושר על ידי בית המשפט.
• אני מטיל על הנאשם 6 חודשים מאסר על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירת פשע.

הנאשם 2:

• אני מעמיד את הנאשם במבחן למשך 6 חודשים .
• הנאשם יבצע 80 שעות שירות לתועלת הציבור, בהתאם לתוכנית שתוכן על ידי שירות המבחן ותאושר על ידי בית המשפט.
• הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 5000ש"ח להימנע במשך שנתיים מעבירת פשע. לא יחתום, יאסר למשך 7 ימים.