בקשות לסגירת תיקים פליליים

משרד עו"ד ציקי פלדמן מתמחה בנושאי בקשות לסגירת תיקים פליליים לפני הגשת כתב אישום וביטול כתב אישום לאחר הגשתו.

עו"ד ציקי פלדמן פועלת במקצועיות רבה בהליכי סגירות התיקים, ובשמירה על זכות הידוע.

עילות לצורך בקשות לסגירת תיקים פליליים לפני הגשת כתב אישום:

ביום 14.1.18, הוציא פרקליט המדינה, הנחיה חדשה המתייחסת לנושאי בקשות לסגירת תיקים פליליים על ידי המשטרה והפרקליטות. הנחיה זו מלמדת אימתי סגירת התיק בעניינו של החשוד תהא מהיעדר אשמה ולא מחוסר ראיות.

החשיבות בעילת סגירת התיק גדולה  כאשר תיק נסגר מחמת היעדר אשמה הוא אינו יופיע במאגרי המשטרה והמאגרים הממשלתיים למיניהם וכך החשוד לא יוגבל בהמשך דרכו וזאת בשונה מעילות סגירה אחרות.

כאשר מוגשת תלונה כנגד חשוד בתחנת המשטרה, מתחיל הגוף החוקר במלאכת איסוף הראיות וגיבוש התיק בכדי שתוכל להעבירו לגוף התובע וזאת על מנת להגיש כתב אישום במקרה הצורך.  במידה והחליטה המשטרה או הפרקליטות לסגור את התיק ולא להגיש כתב אישום קיימות 3 עילות לסגירת התיק:

• חוסר עניין לציבור – אם מדובר בזוטי דברים, והאדם עבר עבירה שאינה חמורה ואין הצדקה ממשית להמשיך בהליך פלילי מבחינה ציבורית כנגד אדם אזי התיק ייסגר מעילה זו.
• חוסר ראיות – כפי שציינו לעיל, היחידה החוקרת אוספת ראיות בשביל שתוכל לקשר את החשוד לעבירה שבוצעה, אך במידה והמשטרה לא השיגה מספיק ראיות בשביל שתוכל להרשיע חשוד מעל לכל ספק סביר, היא תסגור את התיק מחמת חוסר ראיות. חשוב לציין, כי במידה ותמצא ראיות חדשות תוכל לחדש חקירתה ולבסוף להגיש כתב אישום.
• חוסר אשמה – במסגרת עילת סגירה זו, הקצין האמון על החקירות קובע כי לא נעשה מעשה פלילי ויש לסגור את התיק מחמת היעדר אשמה.

ההנחיות הנוגעות לסגירת תיק על רקע היעדר אשמה פלילית השתנו לאורך השנים, כאשר הרמה הנדרשת לסגירת תיק מחוסר אשמה שונתה. בתחילתה של הנחיה זו, התאפשר סגירת תיק מחוסר אשמה רק כאשר אין שום ראיה אשר קושרת את החשוד לעבירה. בחלוף השנים "התרככה" ההנחיה כשרמת הקשר של החשוד לעבירה הייתה באמצעות מבחן הספק הסביר.

הנחיה האמורה, קובעת מבחן חדש של מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה, כלומר, ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה באמצעות החומר שעולה מאיסוף הראיות נמוך, הרי שעילת הסגירה תהא מהעדר אשמה, אך ככל שהסיכוי לקשור החשוד לביצוע העבירה גבוה יותר ייסגר התיק מחמת חוסר ראיות או אף יוגש כתב אישום.

ברי, כי בחינה ראייתית אינה ניתנת לכימות ברור ומוגדר ועל כן קשה לכמת את המונח "סיכוי סביר" בהקשר של סיכויי ההרשעה, כך נוצר מצב בו תיקים שיכלו להיסגר מחוסר אשמה לבסוף נסגרים מחוסר ראיות מה שמשאיר כתם על עתידם של החשודים.

בגץ 4539/92  ‎יעקב קבלרו‎ ‎נ' היועץ המשפטי לממשלה: שמו הטוב של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב… אפשר להבין ללבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש כי חשד שהועלה נגדו יימחק לחלוטין, ובתיק שנפתח נגדו יירשם כי התיק נסגר כיוון שהתברר כי אין הוא אשם".

פרקליט המדינה מקנה מספר כלים בהן יוכל הגוף החוקר לסגור תיק מחוסר אשמה ביניהם, במידה ויש עוצמת ראיות הנעה בטווח שבין 0 (אין כל ראיה הקושרת את החשוד לביצוע העבירה) ל10( הראיות קושרות לנאשם באופן ודאי) ודירוג של הספרה 5 מבטא סיכוי זהה שהחשוד ביצע את העבירה כפי הסיכוי שהינו חף מפשע, לפיכך,  במידה ועוצמת הראיות היא 2 ומטה, יש לסגור את התיק מהיעדר באשמה, אך אם עוצמת הראיות הינה מעל 2 יש לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור.

כפי שציינו לעיל, יש קושי לכמת את עוצמת הראיות אך זה כלי שימושי, בו פרקליט המדינה מנחה את התביעה.

כלי נוסף לבחינה הינו מידת המהימנות של העדויות המרכזיות מול עדויות החשוד, קיומן של ראיות נוספות, האם המידע המודיעיני הינו אובייקטיבי ואף לצורך ההליך החקירה הראשונה, יש אף להתחשב במכשיר הפוליגרף אך רק אם נעשה מטעם הרשות החוקרת ובפיקוח מקצועי.

לסיכום, נראה כי הנחיה זו מטיבה במעט עם אנשים נורמטיביים אשר נחשדו בביצוע עבירה, אשר התשתית הראייתית בעניינם נמוכה.

יחד עם זאת, נראה כי המדינה ממעטת להשתמש בעילת "חוסר האשמה" וכי מרבית התיקים נסגרים מחוסר ראיות.

מהי זכות השימוע?

עם סיום החקירה ע"י הגוף החוקר, מועבר התיק לרשויות התביעה אשר מחליטות האם להגיש כתב אישום. מרגע העברת התיק לרשויות התביעה השונות (תביעות / פרקליטות), ובהנחה ומדובר בעבירת פשע, בהתאם להוראות סעיף 60(א) לחוק סדר הדין הפלילי, על התביעה ליידע את החשוד כי תיק החקירה נמצא אצלם וכי הם עשויים להחליט בזמן הקרוב האם להגיש כתב אישום כנגדו אם לאו. לשם כך, על רשויות התביעה לאפשר לחשוד תוך 30 יום מיום קבלת מכתב היידוע, להגיש טענותיו בכתב ובהם לנמק מדוע עליהם להימנע מלהגיש כתב אישום כנגדו.

זהו למעשה הליך היידוע והשימוע, בהליך זה ניתנת לחשוד הזדמנות לשטוח טענותיו ולהסביר לרשויות מדוע עליהם להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.

יש לשים לב שמצד אחד, זכות השימוע עלולה דווקא לסבך את החשוד, אם הוא פועל ללא ייעוץ מתאים. שכן, נימוקיו יכולים להוות הודאת בעל דין בדבר עבירה, או חומר ראיות נוסף לתביעה.

מצד שני, יש חשיבות גדולה לזכות זו, שכן הגשת כתב אישום לא מוצדק, שיכל להימנע, יכול לחסוך לחשוד נזקים בלתי הפיכים. ניהול משפט פלילי מלווה בדיונים רבים, ניהול פרשת הוכחות מתפרשת, בדרך כלל, על פני זמן רב, ומצריך משאבים רבים, כשאת הנאשם מלווה עוגמת נפש עצומה.

ישנם מקרים בהם רשויות התביעה דילגו על שלב זה, והגישו כתב אישום ללא מתן זכות שימוע לנאשם. במצב כזה עו"ד פלילי מקצועי, מימון ומנוסה יכול להביא לביטול כתב אישום / להתלייתו.

בית המשפט העליון הבהיר בצורה הברורה והנחרצת כי יש להקפיד היטב על זכותו של חשוד לשימוע לפני הגשת כתב אישום נגדו באומרו כך: "ניתן לומר, שאין לכם החלטה בדבר הגשת כתב אישום כל עוד לא נערך שימוע – שאם לא תאמרו כן, יש בכך הקדמת אחרית לראשית" (ראו את דברי כב' השופט ריבלין בבג"צ 1400/06 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממלא מקום ראש הממשלה).

מכאן, כי כאשר לא נערך שימוע, מבלי שהתקיימו הסייגים שנקבעו, אזי יוכל הנאשם להעלות טענה מקדמית לפי סעיף 149(3) לחסד"פ, דהיינו לטעון כי כתב האישום הינו פסול ולבקש להכריז על בטלותו.

יש לציין כי גם לאחר הגשת כתב אישום, ניתן להביא לסגירת התיק בשל ראיות חלשות או לחילופין נסיבות אישיות מיוחדות ועוד. במצב דברים זה יש לפנות אל ראש לשכת התביעות או הפרקליט הממונה בעניין זה.

הצלחה של עו"ד ציקי פלדמן:

ביטול כתב אישום בתיק תקיפה מחמירה.

עו"ד פלילי ציקי פלדמן פועלת במקצועיות רבה בהליכי בקשות לסגירת תיקים פליליים ובשמירה על זכות הידוע ולה הצלחות בתחום לרבות הימנעות מהגשת כתב אישום לאור הליך שימוע מוצלח, כמו גם ביטול כתב אישום כאשר זה הוגש ללא מתן זכות שימוע כנדרש.

מכאן, שישנה חשיבות מרובה בהתייעצות עם עו"ד פלילי מקצועי ומנוסה בהליך בקשות לסגירת תיקים פליליים.